"על המדינה לסייע לחקלאים על-מנת שענף החקלאות ימשיך להתקיים", זו הייתה רוח הדברים שנאמרו (ד', 3.2.16) ע"י חברי ועדת הכספים בדיון מיוחד בהשתתפות שר החקלאות שעסק בתקציב המשרד והתוספות התקציביות הדרושות לו. מי שביקש לקדם את הדיון הינו יו"ר השדולה החקלאית בכנסת, ח"כ
איתן ברושי (
המחנה הציוני) שהלין על-כך ש"המדינה מערימה עוד ועוד קשיים על החקלאים שמתקשים לשרוד". יו"ר ועדת הכספים, ח"כ
משה גפני (
יהדות התורה) נענה לבקשת ח"כ ברושי לקיים את הדיון וזימן את השר.
ח"כ ברושי אמר: "סה"כ תקציב משרד החקלאות ב-2016 גדל ולכאורה זה כיוון חיובי, אלא שהתקציב נעדר גמישות והרוב המוחלט של סעיפי התקציב זה כסף צבוע שלא ניתן להסיט בין מטרות שונות. יש אפס כסף להשקעות חדשות בתחום וחייבים להוסיף לכך תקציבים על-מנת לאפשר פיתוח של החקלאות לטווח ארוך. נדרש להוסיף 200 - 300 מיליון שקלים לחיזוק ההתיישבות וכן להגדיל את הקרן להתמודדות עם נזקי טבע וכד'. התנאי לחקלאות מתקדמת הוא לא ליפול במשברים. גם לתשתיות ב'יישוב הוותיק' נדרשות תוספת, אחרת איך יישמו את הדיבורים על חיזוק ופיתוח הפריפריה. התקציב לכך נמוך מאוד".
ח"כ
יצחק וקנין (
ש"ס): "להיות חקלאי במדינת ישראל זה קשה מאוד. החקלאים מתרסקים. מדינה ללא חקלאות אפשר לסגור אותה. בלי החקלאות אנחנו מאבדים אדמות. באים בדואים ומשתלטים. אם אנחנו לא נעבד אדמות מישהו אחר יבוא וייעשה זאת".
מגעים מתקדמים להגדלת הסובסידיה לחקלאים שר החקלאות,
אורי אריאל (
הבית היהודי): "אני פועל להגדלת הסובסידיה לחקלאים לתמיכה בכל הענף ואני במגעים מתקדמים בנושא עם האוצר. בנושא המים; יש הבנה שקרוב ל-3 שקלים לקוב מים לא תהיה חקלאות. מקורות (מים שפירים) מים מתוקים עולים קרוב ל-3 שקלים ובמחיר הזה אין ויכוח אין חקלאות. לרוב החקלאים יש גם מים שפירים שמחירם קרוב ל-3 שקלים, אך גם מטוהרים במחיר 2.4 שקלים, שגם הוא גבוה מדי. אנחנו שואפים להגיע לפחות מ-2 שקלים. יש דיונים אינטנסיביים מדי שבוע עם רשות המים שתחת שר התשתיות והאנרגיה, החקלאים ונציגי האוצר ואנחנו מנסים להגיע להסכמות שיאפשרו הוזלה משמעותית". אריאל הביע תקווה שהדיון בחוק המים שנדון בתקופה האחרונה, יובא לטיפולה של ועדת הכספים.
עוד אמר, כי "אכן יש חוסר בתקציב למו"פ ולפיתוח וחיזוק ההתיישבות וזה תלוי במידה רבה בנכונות האוצר לאפשר שימוש ב-100 מיליון שקלים רזרבה שיש בתקציב המשרד ועוד 100 מיליון שקלים בהרשאה להתחייב. אנחנו במגעים עם האוצר לגבי האפשרות להביא כספים מ-1 מיליארד שקלים שקק"ל העבירה במסגרת חוק ההסדרים למדינה".
השר אריאל הסכים עם טענות חברי הכנסת אך ציין, כי "הגופים החשובים ביותר לכל הנושאים שהועלו: רשות מקרקעי ישראל נמצאת תחת אחריות האוצר,
עובדים זרים תחת אחריות משרד הפנים ונושא המים תחת רשות המים ומשרד התשתיות והאנרגיה".
להכיר בקיום פח"ע חקלאי בעניין השתלטות על קרקעות הלאום וגניבת ציוד ונזקים לחקלאים, שהעלו חברי הכנסת אמר: "יש בעיה משמעותית בחוק ההתיישבות. החוק שמגדיר מה מותר לחקלאי לעשות בנחלה שקיבל ללא מכרז וללא תשלום. כיום לא מאשרים אוטומטית שיתוף בעיבוד הקרקע ע"י מושבים שכנים, למרות שזה נכון כלכלית ומעשית מבחינת עיבוד הקרקע ועל-כן לא תמיד יכולים לעבד את כל הקרקעות. אנחנו מנסים להגיע לפתרון בעניין. יש פח"ע חקלאית ועל המדינה להכיר בכך ולהקצות את כל המשאבים הנדרשים למיגור התופעה".
לבסוף, ציין לגבי מספר נושאים נוספים: "אנחנו פועלים להקטנת פערי התיווך במחירי התוצרת החקלאית". בעקבות שאלה שהפנה אליו ח"כ
באסל גטאס (הרשימה המשותפת) לגבי מה הוא עושה למען המגזר הערבי והבדואי אמר השר: "אנחנו מתכוונים לסייע למגזר הבדואי, אך אין בקשות ואין פניות. כשלא קונים כרטיס בפייס לא זוכים. יש להם הרבה בעיות של ערבוב קרקעות למגורים וקרקעות מדינה, אך בקשות לא מגיעות אלינו".
