המכון למדיניות נגד טרור (ICT) במרכז הבינתחומי הרצליה וקרן קונרד אדנאוור ערכו (יום ה', 4.2.16) ערב עיון בהשתתפות בכירים מהמערכת הפוליטית ומערכת הביטחון.
אלוף במיל' סמי תורג'מן, מפקד פיקוד דרום היוצא ועמית בכיר במכון למדיניות נגד טרור (ICT) בבינתחומי הרצליה, אמר: "אנחנו רואים כבר תקופה שהזיקה בין שתי הגזרות בעזה ובאיו"ש התהדקה. החמאס רואה בגל הטרור הנוכחי הזדמנות אסטרטגית. אומנם המצב בעזה קשה מאוד, אולי הקשה אי-פעם, ללא גב בינלאומי במצב כלכלי קשה, אך ערעור המשילות ביהודה ושומרון הוא יעד אסטרטגי של החמאס. הוא מפנה מאמצים בשביל ללבות יצרים ביהודה ושומרון מתוך הזדהות עם האוכלוסייה והוא מצפה לקצור את אותה הזדמנות כשתהיה לחימה משמעותית בעזה".
על איום מנהרות החמאס אמר תורג'מן: "אין מצב של 100 או אפס. לכל תרחיש צריך לעשות הערכת מצב. ברור שצוק איתן קירב אותנו באופן משמעותי להבין את הנושא. סל הכלים מגוון יותר היום ממה שהיה וזה יתרון משמעותי למדינת ישראל. היה ברור שחמאס יעשה הכל כדי להחזיר לעצמו את היכולת הזו של המנהרות, לא צריך להיכנס לפאניקה מהעסק הזה. החמאס מורתע ועדיין מלקק את הפצעים של צוק איתן. אני לא רואה אותו נוקט יוזמה. אנחנו צריכים לעשות הכל כדי לקחת לחמאס את היכולת הזו ובהשקעת משאבים דחופה נטפל גם באיום הזה".
למונח Intifada_started היו מעל 110 מיליון חשיפות ד"ר מיכאל בורכרד, מנהל קרן קונרד אדנאוור בישראל אמר בפתח האירוע: "כשמדברים על מאפייני המפגעים בגל הטרור הנוכחי משתמשים לא אחת במונח 'זאב בודד'. אך חשוב לדון בשאלה - האם הטרוריסט הבודד הוא אכן 'זאב בודד', זה רק נראה כך? אותם מפגעים הם אולי לא חלק אינטגראלי מארגון טרור או שרשרת פיקודית ברורה, אולי אין להם קשר פנים אל פנים עם טרוריסטים אחרים, אבל הם לא יוצאים משום מקום, הם חלק מאווירה, אידיאולוגיה, אג'נדה ואווירה ציבורית מסוימת. אולי אין להם בסיס ארגוני אבל הם בהחלט נהנים מתמיכה של אותם ארגוני טרור אידיאולוגיים. הם אולי מתחילים כבודדים אבל הופכים למודל לחיקוי והשראה לבאים אחריהם. אין ספק שבמדובר בתופעה מתמשכת שאסור להפחית בחשיבותה, ונשאלת השאלה האם השימוש בביטוי 'זאב בודד' הוא אינו הטעיה שמפחיתה את האחריות הקולקטיבית של הקבוצות הקיצוניות הללו?
"אבל בסופו של דבר כשמדובר ברצח של אנשים תמימים לא רלוונטי אם הזאב הבודד הוא מיתוס או לא, המתקפות כאן והן דפוס שיגיע ללא ספק גם לאירופה. כבר היום יש עלייה במודעות לאיום הטרור בגרמניה ורק עכשיו שמענו שמזל גדול מנע מאתנו מתקפת טרור חמורה בלב ברלין. לכן, יש להמשיך ולפעול להעלות המודעות כי בנוגע לאיום הטרור הבא, השאלה היא לא האם הוא יקרה אלא מתי".
פרופ'
בועז גנור, מנכ"ל המכון למדיניות נגד טרור ודיקן בית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה בבינתחומי הרצליה סקר את ההתרחשויות האחרונות בגל הטרור ואמר: "כיום, הרשתות החברתיות נותנות לנו התראה מוקדמת בחלק גדול מהמקרים. הרבה מהמחבלים כתבו לאחרונה פוסטים שרמזו או אפילו דיווחו באופן ישיר על כוונותיהם. קשה מאוד לבודד את אותן התבטאויות אבל מבחינה טכנולוגית היום זה ניתן. כשבחנו חשיפה ל'האשטגים' בטוויטר למשל, מצאנו שלמונח Intifada_started היו מעל 110 מיליון חשיפות. קיימים ברשת סרטי הדרכה שמסבירים לא רק איך לדקור, אלא גם איך להכין סכין משוננת שתעשה נזק שלא ישאיר לנדקר סיכוי.
ארגוני טרור הם שחקנים רציונליים, דהיינו הם מבצעים שיקולים של עלות ותועלת ובוחרים את האלטרנטיבה שבעיניהם יותר מועילה ממזיקה. לכן האתגר שלנו הוא קודם כל להבין את סולם העלויות והתועלות שלהם ואז יהיה אפשר ליצור מנופי השפעה. לדעת הקהל הבינלאומית קשה להבחין בזה כי היא מתייחסת לארגוני הטרור כאנשים עם הפרעה נפשית ולא רציונליים".
טרור מדיני נגד מדינת ישראל בחבר-דיון שנערך בהנחיית עיתונאית חדשות 2, דנה וייס, השתתפו בכירים מתחום הביטחון והדיפלומטיה.
רון פרושאור, ראש קתדרת
אבא אבן לדיפלומטיה בינלאומית בבינתחומי הרצליה ושגריר ישראל באו"ם היוצא, התייחס להתמודדות
האיחוד האירופי עם איום הטרור ולמעמדה הנוכחי של ישראל בזירה הבינלאומית:
"באירופה מורגלים לחשיבה של חברה רב תרבותית, זה שנים של חינוך עם דוקטורינציה שייקח לאירופים הרבה מאוד זמן לצאת ממנה. אנחנו התחלנו לבדוק אנשים בשדות התעופה לפני 30 שנה וכולם אמרו שאנחנו לא בסדר, אבל כולנו רואים מה קורה היום בשדות תעופה בכל העולם. אירופה מתמודדת עם תופעות שאנחנו מתמודדים איתן בקו החזית ובכל זאת, גם היום מתנהל בזירה הבינלאומית לא פחות מטרור מדיני נגד מדינת ישראל, המתמקד בנושא הפלשתיני וכולל תהליך דה-לגיטימציה יום יומי, שמטרתו לגרום לכך שמדינת ישראל לא תהיה חלק ממשפחת העמים. אנשים שומעים יום יום מערך של שקרים, חצאי אמיתות שבינם לבין המציאות אין שום קשר, והם גורמים למצב שבו מדינת ישראל עומדת כמדינה מצורעת בין יתר האומות".
סימון המוצרים אינו אנטישמיות סימה שיין, לשעבר משנה למנכ"ל המשרד לנושאים אסטרטגיים וראש חטיבת המחקר במוסד אמרה: "אלה אומנם קולות בודדים, אבל אנחנו רואים בתקשורת הפלשתינית גורמים שאומרים שצריך להפסיק את מותם של הילדים (המפגעים) וזהו כלי שישראל צריכה להשתמש בו. מדובר בסוגיה מאוד חשובה שיש להעלות בסדר היום הפלשתיני. כפי שנכתב באחד המאמרים "אנחנו צריכים אתכם חיים ולא מתים". חמאס היה רוצה לראות את האינתיפאדה הזו חזקה יותר אבל העובדה שהגבול ברצועה שקט משקפת את הדילמה שלו, החמאס לא רוצה לחזור לקיץ 2014 בזמן הקרוב וזה איזון שעלינו לדעת לעשות בו את השימוש הנכון. נראה שהציבור הפלשתיני עייף גם מהחמאס וגם מהפתח.
"מה שהאירופים עשו לאחרונה עם סימון המוצרים אינו אנטישמיות ואינו דה-לגימטימציה, אלא הרתעה למדיניות של ישראל. גם ארה"ב נזכרו לאחרונה שיש להם חוק שמסמן מוצרים מסוימים לטובת מכס. אני מציעה לא לערבב בין המושגים. אכן יש גורמים שחושבים שאין לגיטימציה לקיומה של מדינת ישראל. השאלה, האם באיזו אסטרטגיה נוקטת מדינת ישראל ועלינו לדעת להפריד בין המעגלים הללו".
תא"ל (מיל') ניצן נוריאל, עמית בכיר במכון למדיניות נגד טרור (ICT) בבינתחומי הרצליה ולשעבר ראש המטה ללוחמה בטרור במשרד ראש הממשלה אמר: "לא צריך להיכנס לפאניקה מטרור בודדים - הכלים שעומדים בפני טרור המפגעים הבודדים הם אינסופיים. הרע עוד לפנינו לכן צריך להיות חזקים, לדבר על אופק ולהגיע לסוג של פתרון.
"כפי שאני רואה זאת, המצב משול לרץ מרתון שאינו יודע היכן האצטדיון, אינו יודע לאן להגיע. אנחנו צריכים להחליט היכן אנחנו רוצים להיות. בסוף זו שאלה מדינית פוליטית ועל הדרג המדיני לתת את התשובה, ממנה ייגזרו הפעולות. בפועל, המצב הפוך, רץ המרתון יוצא לריצה, לא יודע היכן האצטדיון, ובסופו של דבר, הוא ישבר".
