11% מהתלונות הפרטניות שנבדקו אשתקד בידי נציבות הביקורת על הפרקליטות היו מוצדקות; רק 19% מהתלונות הוגשו בידי עורכי דין, מחצית מהן כמייצגי לקוחותיהם. אלו הם שניים מן הנתונים המרכזיים בדוח הפעילות השנתי של הנציבות (יום ב', 8.2.16).
משמעותם של שני נתונים אלו היא, שאין יסוד אמפירי ועובדתי לטענות ולחששות שמעלים ארגון הפרקליטים ופרקליט המדינה,
שי ניצן, כלפי הנציבות ובמיוחד לטענה שהיא תשמש ככלי ניגוח נגד הפרקליטות. מבין התלונות הפרטניות המוצדקות, הטיפול בכמחצית מוצה בעקבות פניית הנציבות, כך שלא היה צורך במסקנות מצידה של הנציבה
הילה גרסטל. ואילו לגבי מגישי התלונות בולטת העובדה, שרק 9% מהן הוגשו בידי עורכי דין בעניינים הנוגעים אליהם-עצמם.
אגף התלונות הפרטניות קיבל אשתקד 535 פניות, שרק 375 מהן הוגדרו כתלונות (היתר היו בקשות בירור ופניות לידיעה בלבד). פריסת התלונות על פני השנה מלמדת, שמאבקו של ארגון הפרקליטים בנציבות העלה את המודעות לקיומה והגביר את מספר התלונות. כך גם העובדה שהרוב המכריע שלהן היו נגד הפרקליטות, למרות שהתביעה המשטרתית אחראית ל-80% מכספי האישום: נגד הפרקליטות הוגשו 74% מהתלונות, נגד התביעה המשטרתית היו 5% מהן, עוד 8% היו כלפי מוסמכי היועץ המשפטי, 2% כלפי מיופי כוחו של היועץ ו-10% נגד גופים שאינם מבוקרים.
הנציבות סיימה אשתקד את הטיפול ב-344 תלונות, כולל 56 שהטיפול בהן החל בשנת 2014. מבין אלו, 40% נדחו על הסף (קיומו של הליך תלוי ועומד, התייחסות לשיקול דעת משפטי, התייחסות לגוף שאינו מבוקר ועוד), 13% נדחו לגופו של עניין, הבירור של 29% הופסק מסיבות שונות ו-5% נגעו לסוגיות מערכתיות והועברו לאגף המתאים.
בביקורת המערכתית מכינה הנציבות שורה של דוחות, שחלקם אמורים להתפרסם עוד השנה: ראיונות עדים בידי הפרקליטות הפלילית, עמידה במועד להגשת תביעה אזרחית בידי הפרקליטות האזרחית, פוטנציאל ל
ניגוד עניינים בידי מוסמכי היועץ המשפטי, והחשובים שבהם - הסדרי טיעון של התביעה המשטרתית ושל הפרקליטות (האמורים להתפרסם ברבעון הרביעי של השנה).
הנציבות מוסרת על דוחות נוספים שבהכנה, בלא תאריך מתוכנן לפרסומם: יידוע ו
שימוע בתביעה המשטרתית, חומר חקירה ופסילת ראיות במשטרה ובפרקליטות, חזרה מכתב אישום, המכון לרפואה משפטית, התנהלות מיופי כוח רשות מקרקעי ישראל, התנהלות באי-כוח הכונס הרשמי והכנת תצהירים בפרקליטות האזרחית. הנציבות דחתה את הכנתם של דוחות נוספים, ובהם גישור פלילי והעררים בפרקליטות, בין היתר בשל טענת הפרקליטות לעומס דוחות המצריכים את תגובתה.
משלושת הדוחות שהגישה השנה, אומרת גרסטל, היא הגיעה למסקנה לפיה "בפרקליטות קיימת מודעות לצורך המערכתי בשיפור וייעול תהליכים וביצירת סביבה ארגונית התומכת בתהליכי הליבה. אין ספק, כי עובדי הפרקליטות הם עובדים מסורים הפועלים מתוך תחושת שליחות אמיתית ורצון כן לשרת את הציבור". לצד זאת, היא מצביעה על מספר ליקויי רוחב:
- העדר מדיניות אחידה וברורה בהתייחס לתהליכי הליבה, וכתוצאה מכך - העדר הנחיות ונהלי עבודה פנים-ארגוניים.
- העדר מנגנוני דיווח ובקרה.
- העדר מנגנוני תיעוד מובנים הנדרשים בתהליכי העבודה השונים.
- חסר בתמיכה מתאימה באמצעות מערכות המידע הממוחשבות בביצוע תהליכי העבודה באופן מלא, אחיד ונגיש.
