עימות בין היועצת המשפטית של ועדת חוקה חוק ומשפט, עו"ד סיגל קוגוט, לבין נציג השב"כ בדיון (יום ב', 8.2.16) על הצעת החוק המסמיכה את שר הביטחון לחלט רכוש של חשודים בעבירות על ביטחון המדינה.
לדעת קוגוט, החרמה שכזו צריכה להיעשות בידי בית המשפט, הן לנוכח פגיעתה הקשה בזכות הקניין והן משום שלשר הביטחון אין כלים לקבוע מי ביצע עבירה פלילית. היא התנגדה למתן סמכות החרמה מינהלית עם מה שכינתה "ביקורת שיפוטית דלילה". קוגוט הדגישה, כי קיום הליך משפטי לא יפגע במלחמה בטרור, שכן תפיסה ראשונית אפשרית כבר כעת בצו מינהלי, והשאלה היא רק כיצד תתבצע ההחרמה הסופית. "אין כאן אלא הבעת חוסר אמון בבית המשפט. התרגלו לעבוד לפי תקנות ההגנה ורוצים לשמר אותן בחוק חדש. זה הכל", טענה.
נציג השב"כ השיב בכעס: "כתבת חוות דעת שלמה בלי שהיו בפנייך נתונים. את לא יודעת על מה את מדברת! כל הליך יקח כמה שנים. הטרור הנוכחי, הוא של יחידים שמושפע מהרשתות החברתיות ואנו נאלצים לפגוע ברכושם הפרטי. מדובר על שקי כסף, חלקי גנרטורים, חומצות, אלקטרודות ועוד. זה מניעה וסיכול. ברוב המקרים, איש לא בא לבקש בחזרה את הרכוש ומאוד ברור מה מטרתו".
נציג השב"כ הוסיף: "חשוב שההליך יהיה קצר ולא כתחנת ביניים. זה קריטי עבורנו. אם יתקבל מודל אחר, אני צופה פגיעה בביטחון המדינה. זה יטביע את הארגון בהליכים שיפוטיים שלא נעמוד בהם". לדבריו, ההחרמה מחייבת אישור של שישה גורמים בתוך השב"כ ושל שני יועצים משפטיים פנימיים, ולאחר מכן אישור של פרקליטות המדינה - ולכן לדעתו אין צורך גם באישור של בית המשפט.
המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד
רז נזרי, תמך בהצעה: "בעולם אידיאלי, היינו מעדיפים שחילוט ייעשה בפני בית משפט. מי שייפגע מהחילוט, יוכל לבקש לעתור לבית המשפט. הזכות לחרות חשובה יותר מזכות הקניין, ועדיין אנחנו רואים שהחוק מאפשר לעצור אדם במעצר מינהלי".
היועץ המשפטי של משרד הביטחון, עו"ד אחז בן-ארי, חיזק את דבריו של נזרי: "היו מקרים שהחזרנו טובין על סמך השגה. זה קורה לעיתים רחוקות, כי המנגנון מקיים ביקורת שיפוטית בכל הגורמים שמאשרים אותו. היצרן הכי גדול של מקרים כאלה, הוא מסוף כרם שלום. שם יש מאמץ של החמאס להחדיר מוצרים דו-שימושיים. בשנה האחרונה נתפסו כ-150 פריטים כאלה. רק עשרה עתרו לבג"ץ. אנו מזמינים את האנשים שלקחו מהם את הטובין לשימוע, ולא כולם מגיעים לשימוע".
יו"ר הוועדה, ח"כ
ניסן סלומינסקי, תמך בהצעה: "תופסים נשק או כסף של ארגוני טרור, איזו ענישה יש בתפיסה הזו? זו מניעת טרור! זה כסף שנועד לביצוע פעולות טרור. אם על כל חילוט יזדקקו לרוץ לבתי המשפט, זה לא ייגמר. ראיתי תיק אחד שנוהל ארבע שנים. כל המערכת תהיה עסוקה בהליך הזה. מוצע כאן תהליך שיעבור כמה אינסטנציות של גורמי משפט מתוך המערכת. נראה לך הגיוני שעל 5,000 שקל ינהלו תיק כמה שנים?".