הוועדה המיוחדת לדיון בהצעת חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית ובהצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים חוץ-מוסדיים שמעה (יום ב', 8.2.16) את
דרור שטרום, העומד בראש הוועדה להגברת התחרותיות בשירותים הבנקאיים והפיננסיים הנפוצים בישראל, על-מנת שיציג את מסקנות הביניים של הוועדה, ויתייחס למספר שאלות באשר להשתלבותה של הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים חוץ-מוסדיים במסקנותיה של הוועדה.
שטרום: "שלושה יעדים עמדו בפני הוועדה: ליצור מתחרים לבנקים על הלקוחות הקטנים, להעצים את אותם לקוחות כדי שידעו ויוכלו ליהנות מהתחרות, ולהוריד את עלויות המערכת ע"י ייעול. הנתונים מראים ששני הבנקים הגדולים מחזיקים 60% מהשוק שזו ריכוזיות חריגה בקנה מידה עולמי, כאשר באנגליה לדוגמה ארבעת הבנקים הגדולים מגיעים לאחוז דומה. העיוות הוא שהלקוחות הקטנים הם בסוף המפקיד הכי גדול עם התנאים הכי רעים, ומתקשים לקבל אשראי, למרות ששיעור האשראי הפגום בישראל, הוא מהנמוכים בעולם!"
"הגופים המוסדיים מייצגים הון ששווה להון שנמצא תחת הגופים הבנקאיים, ולאור זאת שמדובר באשראי הבטוח ביותר, אנו רוצים להכניס לראשונה את המערכת המוסדית לאשראי קמעונאי בכמויות גדולות".
"חזון הוועדה הוא שתוך 5 שנים נראה כאן נוף שונה לגמרי של נותני האשראי עם שחקנים שונים, ברמות פיקוח שונות, אשר יוכלו להציע תנאים טובים יותר בשל יעילותם. היום איש לא חולק על זה שאנחנו במקדם אי-יעילות משמעותי בבנקים, כלומר יחס עלויות לתפוקה, והוא לא רחוק מכפול".
"הורדת עלויות גיוס האשראי תאפשר גם לעסקים הקטנים להתחרות בקלות רבה יותר בגופים הריכוזיים הקיימים בכל התעשיות, אשר מגייסים כיום הון באופן זול יותר, ולכן לא קמים להם מתחרים בינתיים".
ח"כ
חיים ילין (יש עתיד): "למערכת הבנקאית יש אינטרס לתת כמה שיותר, עד אותו גבול. אבל אתה לא מדבר על זה שאדם צריך ללמוד לחיות ממה שיש לו ולא לקחת אשראי מעבר ליכולתו".
שטרום: "למוסדות פיננסיים יש יכולת רבה לתת אשראי מבלי שתעשה את החשבון האמיתי אם יש לך יכולת או לא. כללי הרגולציה צריכים לקבוע בדיוק מתי אסור לתת אשראי, ואנו במקום מתקדם בכך, אבל יש עוד מה לעשות. תמיד יהיה מי שייתן אשראי לאדם שרוצה, לא משנה מה שיעור הריבית, ויש צרכנים שלא מבדילים בין 3 ל-30 אחוזי ריבית, אבל מפגינים על שינוי של מספר שקלים במחירי החלב".
"יש עוד הצעה, שטרם נחשפה לציבור, שלא לאפשר מתן אשראי, לאותם אנשים המבקשים מעבר ליכולתם, ויש מקום לבחון איפה נכנסת הממשלה כמי שמסייעת לאוכלוסייה זו בכך. זה לא עניין של אשראי זול אלא אשראי אחראי".
יו"ר הוועדה: "עסקנו כאן רבות בריביות והעמלות, אבל הנושא המרכזי של פתיחת שוק האשראי לתחרות זו ההשפעה על הצמיחה במשק. כיום, בניכוי תגליות האנרגיה, הצמיחה היא של 1.5% והאוכלוסייה גדלה ב-1.9%, כלומר הצמיחה שלילית. משום כך הנגישות של הבתים והעסקים הקטנים היא כה חשובה, כדי לשנות את מפת הצרכנות. בימים אלו יש כוונה או מחשבה להקים רשות עצמאית בעניין על בסיס אגף שוק ההון, והייתי רוצה לשמוע את דעתך דרור"
שטרום: "החזון הוא שתהיה אסופה של גופים חוץ בנקאיים לצד הבנקים, ולכן הרגולטור עליהם חייב מורכב מאנשים המבינים את שוק ההון. האגף באוצר כבר מטפל בגופים המוסדיים, אשר נותנים אשראי בהיקפים גדולים כבר היום, ולכן טבעי הוא שיהווה את הבסיס לרגולטור העתידי, אשר כרשות תובטח עצמאותו ללא תלות בדרג הפוליטי".
"לאחר שרשות זו תתקבע, ניתן יהיה לשקול את העברת האחריות על חברות כרטיסי האשראי אליה. שתי חברות כרטיסי אשראי תופרדנה מהבנקים לאלתר ושלישית תופרד בחלוף כמה שנים, אם השוק יחייב זאת. בשל זה, הפיקוח על הבנקים יפקח על הפעילות, כי נדרש פיקוח על אמצעי הסליקה".
יו"ר הוועדה: "הייתי בטיול משפחתי ופגשתי בחור צעיר המשכיר רכב ל-45 דקות במאה ₪, ובסוף היום הרווח שלו הוא כ-20 ₪. עלות הסליקה שלו, כעסק קטן היא 3%, שהם שלושה ₪, ולכן למעשה הוא משלם 15% מהרווח רק על זה שהוא מאפשר 'גיהוץ', שזה לא סביר לחלוטין. זוהי נקודת השפעה על יוקר המחיה שגם בוועדה וגם בנק ישראל צריכים לתת עליה את הדעת".
שטרום: "בהחלט הטריד אותנו מצב בו נשאר עם שלוש חברות גדולות של כרטיסי האשראי, ואז גם שם יכול להיווצר אי-שוויון תחרותי, שלא לומר קרטל. לכן אחת ההמלצות שקבענו מדברת לא רק על פתיחת שירותי האשראי, אלא על פתיחת ענף הסליקה לתחרות ע"י אפשרות הכנסת סולקים חדשים. כמו-כן קבענו שהעמלה הצולבת תופחת בתוך תקופה של שנתיים, באופן משמעותי, לרמה שקבועה באירופה".
לשאלת יו"ר הוועדה לגבי המלצות שאינן נוגעות לכרטיסי האשראי השיב מר שטרום כי הוא מעבר להכנסת המוסדיים והכנסת חברות טכנולוגיות, הוועדה גם המליצה על שינוי הבעלות על חברת ש.ב.א וכן המליצה באופן חד-משמעי על ביטוח פיקדונות. "אנשים שיפקידו את כספם בבנק לא יהיו תלויים בשאלה אם המדינה מוכנה או לא מוכנה לתת לבנק כיסוי ובאיזה תנאים. יהיה ביטוח מסודר ואנשים יידעו שכספם מובטח במוסדות הפיננסיים".
יו"ר הוועדה ביקש ממר שטרום להתייחס לנושא הצפת אשראי והחשש מסאב-פריים ומר שטרום השיב: "נזרעה פה קצת פאניקה, שכן הרעיון הוא לא להגדיל את עוגת האשראי, אלא להשאיר את מנהגי נטילת האשראי על-כנם, אבל בעלויות נמוכות יותר. עם זאת, אנו רוצים ששכבות נוספות שלא זכו לקבל אשראי עד כה, והתגלגלו לשווקים שצבעם בין אפור לשחור, לא יסבלו מריביות של 25-30%, אלא יקבלו אשראי בתנאים טובים ובפיקוח".
"מה חסר לוועדה כדי שהמלצותיה יקרמו עור וגידים?" שאל יו"ר הוועדה ומר שטרום השיב "מדובר בפאזל מורכב של כמה חלקים. חלק אחד הוא הצעת חוק נתוני אשראי, כי בלי מידע ובלי בטוחה, אין מתן אשראי. ברגע שיש מידע ובטוחה, מחיר האשראי יורד משמעותית, ולראייה שוק המשכנתאות, ושיעורי הריבית שם, לעומת שיעורי הריבית בהלוואות רגילות. חלק נוסף הוא הפיקוח החוץ-בנקאי אשר נדון כאן, ואני מבקש מכם שלא תמתינו לוועדה שלי, אלא תקדמו את החקיקה של המפקח, כדי שכאשר יהיו המלצות, כבר יהיה להן בסיס להתחיל לעבוד"
יו"ר הוועדה הודה למר שטרום ואמר "אנו מחכים להמלצות הוועדה בהקדם!" ועבר להמשך הדיון בהצעת החוק.
עו"ד ברוך לוברט מהלשכה המשפטית במשרד האוצר אמר כי על-פי החוק, הוא ייכנס לתוקף בתחילת שנת 2017, על-מנת שיהיה לשוק זמן להיערך ולמדינה למנות את הרגולטור. עו"ד לוברט סקר את הוראות המעבר הכללות בחוק, בדגש על הסמכויות שיינתנו לרשות המיסים כגוף שיהיה אחראי להאכיפה והחקירות בתחום זה בשנים הראשונות.
הוועדה שמעה סקירה על כלל שוק האשראי בארץ מפי מר יונתן בר סימן טוב, מאגף התקציבים של האוצר, וסיקרה של שוק נתוני שירות המטבע ממר יואב צבר, מנהל יחידת נותני שירותי מטבע במשרד האוצר. צבר בסקירתו תיאר את חלוקת הפעילות בשוק נתוני שירותי המטבע והיקפה, כפי שהיא עולה מנתוני היחידה, בעוד שבר סימן טוב תיאר את חלוקת שוק האשראי בין הבנקים וחברות האשראי לגופים המוסדיים, וציין כי אין להם מידע מדויק על חלקם של הגופים החוץ בנקאיים וחוץ מוסדיים מסך כל השוק, ובעוד הנתונים מראים שהם אחוז אחד, ההערכות הן שזה למעלה מכך.
אריאל גנוט, מנכ"ל חברת גמא: "יש לבחון גם את ניכיון כרטיסי האשראי בבתי עסק, שהוא בעצם אשראי שניתן למשקי הבית, ומתחרה בהיקפו בשאר סוגי האשראי הניתן באמצעים אחרים. חשוב שוועדה זו בכנסת וועדת שטרום ימשיכו לתפקד לאורך השנים הראשונות של החוק בכדי להיות ועדת מעקב המוודאות את היישום".
יו"ר הוועדה, ח"כ כהן, סיכם את הדיון ואמר: "הדיונים הבאים ייקבעו להקראה והצבעה, בתיאום עם משרד האוצר. אנו כמובן מזמינים את כל הנוגעים בדבר להמשיך ולתת הערות והארות לסעיפי החוק במהלך ההקראה, ולכל הערה נתייחס ונדון בכובד ראש, מתוך מטרה להקל את התהליך ולקדם את התחרות"
