הטכניון ופרופ' חיים אברמוביץ' ביצעו מעשה תרמית כאשר מכרו טכנולוגיה לאספקת חשמל לקוצבי לב. כך נטען (9.2.16) בתביעה בסך 39 מיליון שקל שהגישו נגדם המנתח פרופ' צ'רלס מילגרום, אשתו הפסיכותרפיסטית רות מילגרום ובנם איש העסקים אמיר מילגרום.
בתביעה, שהוגשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב, נאמר, כי בשנת 2007 ניהלה משפחת מילגרום מגעים עם הטכניון ועם שני חוקרים - אברמוביץ' וד"ר יבגני חרש ז"ל-שמומחיותם בתחום החומרים הפיאזו-אלקטריים, לקראת התקשרות לביצוע מחקר שיוביל לפיתוח ולמסחור של טכנולוגיה לאספקת חשמל לקוצבי לב. צוות החוקרים הציג בפני מילגרום טכנולוגיה שכזו ללא צורך בסוללות ואף הציגו מודל של המוצר המתוכנן.
כוונת הצדדים, נאמר בתביעה, הייתה ששפחת מילגרום תממן מחקר ופיתוח של מוצר שיפותח על-ידי חוקרי הטכניון, תקבל זכויות קניין רוחני, תשווק את המוצר ותשלם תמלוגים לטכניון. לצורך כך הוקמה חברת אינוואטק שהייתה בבעלות צ'רלס מילגרום. זמן קצר לאחר מכן הציעו החוקרים לשנות את השקעתה של החברה ולהעביר אותה לטכנולוגיה פורצת דרך לייצור חשמל באמצעות חומרים פיאזו-אלקטריים, דהיינו: המרה של אנרגיה מכנית, הנוצרת אגב תנועת כלי רכב, לאנרגיה חשמלית.
לדברי התובעים, בהסתמך על הדוחות והמצגים של הטכניון וחוקריו באשר לישימות הטכנולוגיה, לשלבי פיתוחה ולפוטנציאל המסחרי הרב שהיא טומנת, השקיעה משפחת מילגרום בחברה 4.5 מיליון דולר. בנוסף לכך, הוריש אביו המנוח של צ'רלס 4 מיליון דולר לטכניון, שהועברו למוסד בנובמבר 2011.
בתביעה נטען, כי משפנו התובעים לגופי מחקר חיצוניים כדי לאמת את תוצאות הניסויים שנערכו על-ידי הטכניון, הסתבר להם שחוקרי הטכניון ביצעו מניפולציות חמורות בדוחות ובתוצאות הניסויים. הדוחות ותוצאות הניסויים היו כוזבים ומזויפים, והטכנולוגיה לא אפשרה להפיק חשמל בהיקף משמעותי כי אם בהיקף זניח אשר נעדר כל פוטנציאל מסחרי, נטען בתביעה.
עוד התברר לתובעים לטענתם, כי מצגי הטכניון וחוקריו ביחס לטכנולוגיה ולהיתכנותה הושתתו על הנחות מדעיות מופרכות שאינן עולות בקנה אחד עם חוקי פיזיקה בסיסיים המוכרים לכל פיזיקאי סביר. לטענת התובעים, אין מדובר במחקר שלא צלח, כי אם במעשי רמייה מכוונים של הטכניון וחוקריו.
בתביעה נאמר עוד, כי מוסדות הטכניון האמונים על הפיקוח והבקרה של עבודת המחקר והפיתוח, נחלו כישלון חרוץ שעה שאפשרו לצוות החוקרים לזייף בבוטות ובמשך שנים דוחות וניסויים. לדברי התובעים, לטכניון אחריות שלוחית למעשי הרמייה שביצעו חוקריו תוך כדי עבודתם בו, נוכח התרשלותו בפיקוח ובבקרה עליהם ועל איכות המחקרים שבוצעו במעבדותיו ותחת חסותו.
התביעה הוגשה באמצעות עוה"ד
גיורא ארדינסט, אריק ברנאייזן וטל ארדינסט, וטרם הוגש כתב הגנה.
מהטכניון נמסר בתגובה כי הוא דוחה מכל וכל את לשון כתב התביעה וכי המחקר המדובר בוצע על-ידי החוקרים במסגרת חברת הזנק שהקימו ולא בחסותו ובהשגחתו המחקרית-מקצועית של הטכניון.
לדברי הטכניון התובעים שבחרו להשקיע בהקמתה של חברת ההזנק היו מודעים היטב לסיכויים ולסיכונים הנובעים מהשקעה בסוג זה, וכאשר התחוור להם כי יישום הטכנולוגיה באופן בו הם היו מעוניינים ליישמה אינו אפשרי כלכלית, החלו לצוץ טענות שונות ומשונות שבינן לבין הטכניון אין כל קשר.
