למוקד ער"ן (עזרה ראשונה נפשית) פונים מדי שנה כ-18 אלף עולים חדשים במצוקה נפשית, אולם השירות, המתקיים מתרומות בלבד, אינו זוכה לסיוע תקציבי ממשרד הקליטה. לאחר סיור במוקד הארגון, דנה (יום ד', 10.2.16) ועדת העלייה והקליטה בנושא ויו"ר הוועדה, ח"כ
אברהם נגוסה, פנה לער"ן להגיש בקשה מחודשת לתקציב - והבטיח לפעול מול שר הקליטה
זאב אלקין לאשר אותה.
לדברי נגוסה, עולים רבים חווים קשיי קליטה והתאקלמות, וממילא מצוקות החיים, בעיות עבודה, בצבא, התבגרות וזוגיות מתעצמות אצלם. ער"ן מתקשים לתת מענה בגלל מחסור בתקציב להכשרת מתנדבים-מוקדנים דוברי צרפתית, רוסית ואמהרית ורגישי-תרבות. "הכל בנוי על מתנדבים - אך לצורך הכשרתם המקצועית יש להקצות תקציב. הם מצילים חיים של מאות מדי שנה, חובה על כל משרדי הממשלה להירתם לסייע להם".
דוד קורן, מנכ"ל ער"ן, הדגיש כי מדובר בארגון מציל חיים, כפשוטו של 700-800 איש מהתאבדות מדי שנה, והמעניק ייעוץ מקצועי למדינות רבות. "מוקדנים מעטים מדי דוברי רוסית, וחסרים כחמש מאות מתנדבים. מי שמתקשר אלינו - לא יתאבד, והעולים אינם מתקשרים כי פשוט אינם יודעים על השרות. לא הגשנו בקשות התמיכה למשרד הקליטה כי היה ברור שלא נקבל. חסמים ביורוקרטיים מנעו תקציב ממשרד החינוך, אך בעבר תמך משרד הביטחון מספר שנים, בפרסום השרות לחיילים". לדבריו, השנה הקודמת הסתיימה בגרעון תקציבי, והעמותה מנהלת מו"מ מתקדם עם משרד הבריאות.
ד"ר שירי דניאלס, היועצת המקצועית של ער"ן, הוסיפה כי עולים הם קבוצת סיכון למצוקה נפשית בגלל קשיי ההגירה לארץ חדשה, וכי קורס ההכשרה למוקדנים-מתנדבים הוא ממושך ומקצועי בן כתשעה חודשים, מורכב, עם ליווי ומשוב. לדבריה, נערים- עולים רבים מקווים שלאחר הגיוס לצבא יתחברו לחברה הישראלית, יזכו לחברים וישתלבו.
עו"ד שושי הרץ, מנהלת היחידה למניעת אובדנות במשרד הבריאות, סיפרה על שיתוף פעולה נרחב עם משרדי הממשלה, ואילו חיים הופרט, מנהל תקציבי בריאות הנפש במשרד, הוסיף כי חמש עמותות מקבלות השנה כתמיכה, וער"ן מקבלים כ-70% אחוז ממנה, שהיא כ-600 אלף ₪ בשנה. לדבריו, בימים אלו נבדקת הערכה מחדש לתבחיני התמיכה, - והגדלה בצורה משמעותית מאוד את התמיכה לכלל הארגונים, וממילא גם לער"ן.
שרה כהן, מנהלת שירותי הרווחה במשרד הקליטה, השיבה כי גם אחרי 20 שנה בארץ, עולים יעדיפו לדבר בשפת-אמם, אך על-פי האחריות הממשלתית הכוללת - משרד הבריאות הוא המוביל, המוליך והאחראי לשירותי העזרה, כולל הנפשית, וכן להנגשת מערכת הבריאות לעולים, מבחינה שפה ותרבות. לדבריה, מאז שנת 2004 ער"ן לא הגיש בקשה לתמיכה ממשרד הקליטה, אך המשרד שותף בתוכניות הממשלתיות למניעת אובדנות, להנגשת שירותים ממלכתיים לרוסית ואמהרית הפצת חומר ממשלתי בנושאים שונים לעולים ועוד.
ג'וסי ארבל, מנהלת שירותי הקליטה במועצת ארגוני עולים, הבהירה את יכולת השימוש במתנדבים הרבים של המועצה, שהם דוברי שפות רבות כולל צרפתית, ספרדית, איטלקית והונגרית, ואילו אלה אגריסי, מנהל הייעוץ במשרד החינוך, עדכנה על קו פתוח לתלמידים והורים, ועל ניסיון של משרדה לגייס דוברי שפות כמתנדבים לער"ן.
אל"ם קרן גינת, ראש מחלקת בריאות הנפש בצה"ל, הדגישה את ההתאמה התרבותית הנדרשת במענה לעולים, ואת הקשר הרצוף וההדוק משנת 2006 בין הצבא וער"ן, והצלחה בהורדת שיעור החיילים-המתאבדים מדי שנה ב-40%. לדבריה, "טיפול קציני בריאות-הנפש אינו מספיק טוב ולכן חשוב כל-כך הקשר עם ער"ן", אך הודתה כי אין קב"ן דובר רוסית או אמהרית. פבריס שומברג, מקים ארגון "כבלי נפש", התריע מפני פער בין מדדים שונים לתרופות פסיכיאטריות בין ישראל לארצות אחרות.