יש לאפשר טבילה במקוואות הציבוריים לכל מתגייר, כולל מהזרם הרפורמי ומהזרם הקונסרבטיבי. כך קובע (יום ה', 11.2.16) בית המשפט העליון, בקבלו את ערעור התנועה הקונסרבטיבית והתנועה ליהדות מתקדמת. הערעור הוגשה נגד המועצה הדתית בבאר שבע, אך ביהמ"ש העליון מדגיש שקביעתו היא רוחבית.
המשנה לנשיאה
אליקים רובינשטיין אומר כי השופטים קיוו שיימצא הסדר בהסכמה והיו מוכנים להסתפק בקביעת שלושה מקוואות שיהיו פתוחים לכל - אחד בכל אחד מחלקי הארץ. אולם לאחר שהמדינה לא השכילה להגיע לפתרון כזה ונמסר לבג"ץ שיש באותם מקומות מי שמערימים קשיים בפני מתגיירים שאינם אורתודוקסיים, לא היה מנוס מהכרעה - שבבסיסה עקרון השוויון.
רובינשטיין דוחה את שלושת נימוקיה של המדינה לסירוב לאפשר גישה למקוואות למתגיירים הקונסרבטיביים והרפורמיים, ואומר שנראה הסיבה האמיתית הוא חששה של המדינה מפני הכרה בזרמים אלו. הפיקוח על הטבילה במסגרת הגיור הממלכתי (האורתודוכסי) ובחירתה של המדינה שלא לפקח על יתר הטבילות אינה יכולה לשמש כנימוק למניעת השימוש במקוואות, הוא אומר בדחותו את הנימוק הראשון.
המדינה טענה גם שיש בעיה בנפקות הגיור שאינו ממלכתי, ורובינשטיין מגיב: נושא זה תלוי ועומד בפני בג"ץ, ו"מרגע שהקימה המדינה מקואות ציבוריים והעמידה אותם לרשות הציבור - לרבות לצרכי גיור - אין היא יכולה לנהוג מדיניות של איפה ואיפה". עוד נדחתה הטענה לפיה המועצות הדתיות אינן צריכות לשרת גופים פרטיים כמו שתי התנועות העותרות, ורובינשטיין אומר שטענה זו אינו עומדת בפני עקרונות תום הלב והשוויון החייבות להנחות את הרשות המינהלית.
רובינשטיין דוחה בתוקף את טענת המדינה, לפיה המקוואות פתוחים לכל יהודי - ואילו המתגיירים עדיין אינם יהודים: "אין להלום טענה זו, שעדיף היה אילולא נטענה", ומזכיר שהמקוואות פתוחים למתגיירים האורתודוכסיים. "צריך להרחיק לכת כדי לטעון כי מניעת כניסתם של מתגיירי המערערות מתחייבת מאופים של המקוואות, שהרי הבאים להתגייר לשם כך הם באים, כדי להיות יהודים", הוא אומר.
המועצה הדתית והמשרד לשירותי דת חויבו בהוצאות בסך 12,000 שקל. הנשיאה
מרים נאור והשופט
סלים ג'ובראן הסכימו עם רובינשטיין. את התנועות העותרות ייצגו עוה"ד אורלי ארז-לחובסקי ועינת הורביץ, את המועצה הדתית ייצג עו"ד עמרם מליץ, ואת המשרד לשירותי דת - עוה"ד רועי שויקה ויוכי גנסין.
