רה"מ נתניהו הגיע היום (א') ב-15:30 לדיון בבג"ץ על מתווה הגז במטרה לשכנע את שופטי העליון לדחות את העתירות נגד מתווה הגז. מדובר באירוע ראשון מסוגו בישראל - לראשונה מגיע ראש
ממשלה לבג"ץ להגן על נושא כלשהו. מוקדם יותר היום, בישיבת הממשלה, התייחס לכך שר האנרגיה
יובל שטייניץ ואמר כי מדובר ב"עניין גורלי" ולכן רה"מ הגיע לבג"ץ.
נתניהו עמד בפני 5 שופטי העליון ואמר: "אני מודה לכם על ההזדמנות שנתתם לי להופיע בפני הרכב מורחב של בית משפט זה. זו הפעם הראשונה בה ביקשתי להופיע בפני בית המשפט במהלך 10 שנות כהונתי בראש ממשלה. זאת הפעם הראשונה בתולדות המדינה שראש ממשלה מבקש להופיע בפני בית משפט.
"ביקשתי להופיע בפניכם בגלל החשיבות העצומה שאני מייחס לפיתוח מאגרי הגז הטבעי וכי אנחנו נמצאים בנקודת זמן קריטית מבחינת הסיכונים והסיכויים. מבחינה תמציתית: אנחנו נמצאים בדקה ה-90 מבחינת היכולת שלנו לממש את פוטנציאל הגז של מדינת ישראל. כפי שאפרט: כל עיכוב נוסף, כל חזרה לאחור, יכולים להוביל לתוצאות חמורות שספק אם יהיה ניתן לגבור עליהם.
"אני מופיע בשני כובעים: כראש ממשלה וכשר כלכלה שמנצל את הסמכות שמסורה לו בסעיף 52 לחוק ההגבלים העסקיים. אינני משפטן ואני לא מתכוון להחליף את עשרות עורכי הדין שיושבים פה".
נתניהו הזהיר כי "כל עיכוב עלול להוביל לקבירת המתווה". הוא ציין כי "אין לי כוונה לרדת לדקויות של המתווה. בשביל זה יש איתי את שר האנרגיה ד"ר יובל שטייניץ ופקידים בכירים. ההופעה שלי נועדה להמחיש את החשיבות האדירה שאני מייחס להמשך מהיר וחלק של יישום מתווה הגז. החשיבות היא לא רק לכלכלה של מדינת ישראל אלא גם לביטחון הלאומי שלה, לביטחון האנרגטי שלה, ליחסים המדיניים שלה, למעמדנו במזרח התיכון".
נתניהו חזר על דברים שמסר בתצהיר המוקדם שהגיש לבג"ץ ואמר: "למתווה שאושר אין חלופה אמתית ריאלית, ואני חרד מפני ההשלכות של עיכוב נוסף. כל עיכוב יכול להוביל לנזק חמור, משמעותי וארוך טווח למדינת ישראל. ביקשתי גם להופיע בפניכם כדי להרגיע את החששות שעלו בגלל הפעלת סעיף 52, והחששות עלו לאור סעיף היציבות".
נתניהו, כזכור, סלל את הדרך לאישור מתווה הגז לאחר הפעלת סעיף 52 לעקיפת הממונה על ההגבלים העסקיים בטענה שמדובר בסוגיה מדינית-ביטחונית. מצד שני, המתנגדים למתווה טוענים כי מדובר בהנצחת מונופול ופגיעה בתחרות במשק.
אחד הסעיפים השנויים ביותר במחלוקת במתווה הוא סעיף היציבות, לפיו הממשלה התחייבה לא לבצע שום שינוי רגולטורי במשק הגז למשך 10-15 שנים.
לדברי נתניהו, "אני נושא בתפקיד ראש הממשלה 10 שנים וקודם לכן הייתי שר אוצר שנתיים וחצי. בתקופה הזו הובלתי רפורמות משמעותיות במשק הישראלי - שחרור מגבלות על מטבע חוץ, תחרות בטלפונים, תחרות בתחבורה הציבורית, בתעופה, תחרות בשוק האשראי, וכמובן שהרפורמה בנושא הריכוזיות מתוך אמונה שכלכלת ישראל דורשת תחרות ככל שניתן וצמצום הריכוזיות ככל שניתם. לכן, אינני זקוק לדחיפה כלשהי להגברת התחרות וצמצום הריכוזיות. השקעתי מאמצים עצומים ומאבק באינטרסים כדי להגביר את התחרות ולצמצם ריכוזיות.
"תמכתי במתווה שגובש כי אנחנו נמצאים במצב דוחק מאוד ואין לנו חלופה אחרת. ללא ספק, אם אין מתווה לא תהיה תחרות, לא תהיינה השקעות, לא יהיה פיתוח של שדות קיימים או חדשים. אבל עם המתווה יש סיכוי ריאלי לכל היעדים האלה.
"מרוב כוונות טובות, אנחנו יכולים להחמיץ הזדמנות פז היסטורית. אנחנו יכולים לעזור למדינת ישראל למצות את אוצרות הטבע שלה. פיתוח שדות הגז של מדנית ישראל הוא אחד היעדים המרכזיים שהממשלה מטפלת בהם בשנים האחרונות.
"לטובת פיתוח השדות והביטחון האנרגטי שלנו, ההכנסות העצומות שמחכות לנו, והעצמת מעמדנו באזור - אנחנו נדרשים לדבר אחד מרכזי; מילה אחת והיא אמון. אמון בינלאומי, אמון של החברות, של המדינות, של הבנקים. אני יכול להגיד שבמהלך השנים האחרונות איבדנו את האמון. במהלך החודשים האחרונים כנראה שהצלחנו להתחיל לשקמו.
"אנחנו צריכים לייצר מערכת יחסים ארוכת טווח עם החברות. צריכים שיתוף פעולה. בשנים הקרובות נדרשים חוזים ארוכי טווח לייצוא גז על-מנת שניתן יהיה לממן את פיתוח השדות. זה לא עוד פרויקט כלכלי. כדי לפתח גז שנמצא בעומק עצום - כמעט של 2 ק"מ - ובמרחק של עשרות קילומטרים מהחופים, זה דורש השקעות עצומות, ידע, מומחיות והשקעה כה אדירה, שבלי שיתוף פעולה לא ניתן לממשה".
"למה איבדנו את האמון?", שאל נתניהו וענה: "עשינו 6 שינויים עזים שגרמו לטלטלה עזה במדינת ישראל. דבר ראשון שעשינו, בהובלת ידידי שר האנרגיה, הוא שינוי מדיניות המיסים. העברנו חלק גדול מהכנסות החברות למדינת ישראל. הדבר השני זה ועדת צמח שהגבילה את הייצוא. אח"כ המתווה שהטיל עוד מגבלות על החברות, אח"כ הממונה על ההגבלים העסקיים שחזר בו; הדבר החמישי זה מערכת הבחירות והדבר השישי הוא מה שקרה עד המפגש הזה".
לפי נתניהו, "יש יתרונות בדברים שעשינו, אבל לצד היתרונות אנחנו ערערנו את האמון שלנו מול חברות האנרגיה, מול הבנקים שאמורים לממן את ההשקעות והחברות שאמורות להיות הלקוחות של הגז הישראלי. משכנו את החבל אלינו וטוב שכך, עשינו את זה יותר מכל מדינה מערבית אחרת ואני לא מתכוון להחזיר את החבל חזרה. אך אני חושש שאם נמתח אותו עוד יותר החבל עלול להיקרע, והוא כמעט נקרע. עובדה שעברו 5 שנים ולא פותח שדה גז, ואף חברה לא באה, אף אחד אפילו לא התעניין.
"החברות הלכו לשדות זרים, כולל במדינות אויבות. הלכו לשם, ואיש לא בא לכאן. מה שקרה הוא שפיתוח שדות הגז, כמו גם פיתוחם של שדות גז חדשים, נפסק לחלוטין. אחת הסיבות לכך היא הטלטלה הרגולטורית החזקה שיצרנו במו ידינו מסיבות שחלקן מובנות ומוצדקות. אני חשבתי שיש צורך להתערב. ראיתי שאיש לא בא. השיח בינינו לא מתקיים רק בינינו. אנחנו חיים בשוק. אנחנו יכולים להחליט בינינו כל דבר, אבל בסופו של דבר אנחנו נמצאים בעולם כלכלי. ומה שראיתי הוא שאנחנו קופאים על שמרינו וצועדים אחרונה במקום קדימה.
"לכן עד לפני שנה אפשרתי לרגולטורים להתנהל באופן עצמאי למדי. אבל ההחלטה של הממונה הקודם על ההגבלים העסקיים (דיויד גילה - ה.כ.) לחזור מהצו המוסכם עם חברות האנרגיה הובילו למשבר קשה וכמעט בלתי הפיך, לא רק עם חברות האנרגיה, אלא עם המדינות השכנות. הן רואות איך אנחנו לא מצליחים להפיק תועלת מהמתנה היקרה שקיבלנו".
נתניהו המשיך להשתלח בגילה ואמר: "עמדנו לחתום על הסכם עם ירדן וכשהגיעה ההחלטה של הממונה - ההסכם בוטל. אם החוזה היה נחתם לפני שנה, זה היה מסייע רבות לשכנתנו ירדן שנאבקת עם מיליון וחצי פליטים. זה מטיל משקולת כבדה מאוד על ממלכת ירדן, ונושא הגז היה מקל עליה באופן משמעותי. זה לא רק אינטרס ירדני אלא גם אינטרס ישראלי.
"כשהממונה חזר בו מהמתווה, זה אילץ אותי לטפל באופן רוחבי בכל הקשיים הרגולטוריים שיוציאו את משק הגז מהקיפאון, כל זאת על-מנת להחזיר את האמון בממשלה. השתכנעתי שאנחנו עומדים בפני איבוד הזדמנויות, והמשקיעים והמדינית לא יחכו לנו. זה התחיל להתרחש. הן ילכו לאויבים שלנו, למקומות שמציעים הגבלים הרבה פחות מחמירים.
"לכן אנחנו ברגע מכונן. הדבר המעניין ביותר הוא מה שקרה אחרי שהעברנו את מתווה הגז. אם איש לא בא קודם לכן, עכשיו מתחילים להתעניין. חברות ענק באות, כולל נובל אנרג'י שהציעה מתווה מהיר לפיתוח לוויתן. אנחנו בנקודת שיווי משקל והצלחנו לצאת מהבאר העמוקה שנכנסה והתחלנו לטפס. אבל אם לא נעביר את המתווה ניפול לתוך תהום. המתווה הוא לא המטרה אלא האמצעי להבטחת הביטחון האנרגטי שלה. בהיעדר ביטחון אנרגטי, יהיה תוצאות ביטחוניות כלכליות חמורות למדינת ישראל".
