למבחן מידת הסיכון הכלכלי משקל רב במיוחד בקביעה האם מדובר בעסקת אקראי בעלת אופי מסחרי, לצורך אופן המיסוי של ההכנסות ממנה. כך סבור (2.2.16) שופט המיסים בבית המשפט המחוזי מרכז, ד"ר שמואל בורנשטיין.
נקודת המוצא היא, שהכנסה מעסקה שכזאת יכולה להיות עסקה פירותית - החייבת במס מלא - ולא עסקה הונית, הנהנית משיעור מס מופחת. ההבחנה בין סוגי העסקות מעסיקה רבות את הפסיקה ואת מלומדי המשפט, מציין בורנשטיין, ומזכיר שנקבעו שורה של מבחנים לקביעת סוג העסקה: טיב הנכס ואופיו; ההיקף הכספי ואופן מימון העסקה; בקיאות הנישום בתחום בו בוצעה העסקה; קיומו של מנגנון לפיתוח, השבחה, ייזום ושיווק; תקופת ההחזקה בנכס; תדירות העסקות; ומידת הסיכון הכלכלי.
"מבין המבחנים האמורים, מוצא אני ליתן משקל משמעותי במיוחד למבחן האחרון, לאמר: מידת הסיכון הכלכלי", אומר בורנשטיין. "סיכון זה יכול שיהא בראש ובראשונה בשל סוג הנכס (ולפיכך חלק ממבחן 'טיב הנכס ואופיו'), אך יכול להיות חלק מכל אחד מהמבחנים האחרים, כגון בשל מרכיב אשראי גבוה (ולפיכך חלק ממבחן 'אופן מימון העסקה'), או בשל תקופת החזקה קצרה או בשל העלויות הרבות הכרוכות בפעולת ההשבחה ובהקמת המנגנון, וכיוצא בכך.
"מכל מקום, לטעמי, אחד המאפיינים הבולטים של פעילות עסקית, לרבות פעילות עסקית 'אקראית', הוא קיומו של סיכון, ולפיכך בעסקה בעלת מאפייני סיכון מובהקים קיימת חזקה, כי היא נושאת אופי עסקי". במצב כזה, ממשיך בורנשטיין, נטל ההוכחה על הנישום - להוכיח שאין המדובר בפעילות עסקית אלא בפעילות הונית - כבד יותר.
הדברים נאמרו בהחלטתו של בורנשטיין לדחות את ערעורו של רעי משעל על החלטת פקיד השומה כפר סבא, לפיה מכירת אופציה לרכישת קרקע - שהניבה לו רווח של 1.4 מיליון שקל - הייתה פעילות עסקית. משעל חויב בתשלום הוצאות בסך 30,000 שקל. את משעל ייצגו עוה"ד נדב שגיא וטל בן-משה, ואת פקיד השומה - עו"ד יונתן בן-דוד.