ועדת הכלכלה אישרה (ד', 17.2.16) תיקון לסעיף 3(ב) (10) לחוק הגנת הצרכן התשמ"א - 1981, או בשמו העממי - "חוק הפופקורן"- אשר בא להילחם בתופעת המחירים המופרזים של האוכל והשתייה בבתי הקולנוע. חוק בנושא כבר נחקק ואמור היה לאפשר הכנסת של אוכל ושתייה, אך בשל פרצה בחוק ישנם בתי קולנוע שעדיין מונעים מצרכנים להיכנס עם אוכל ושתייה.
ח"כ
טלי פלוסקוב אמרה: "פופקורן אינו עשוי מזהב והקולה הנמכרת במגרשים אינה מים קדושים. אני מתכוונת לשים סוף להתחכמויות של בעלי אולמות הקולנוע ובעלי אולמות הספורט אשר מונעים מצרכנים להכניס מזון ושתייה ובכך כופים על הצרכנים לקנות מזון ושתייה במחירים לא הגיוניים".
כזכור, מאז חוקק החוק לראשונה הצטברו תלונות רבות במועצה הישראלית לצרכנות על אי-יישום החוק. זאת למרות החוק שחוקק ב-2014, ושאמור היה לפתור את הבעיה ולאפשר לצרכנים להכניס מזון ומשקאות לאולמות הקולנוע ומגרשי הספורט. כיום, למרות החוק, יש עוסקים המונעים מהצרכנים להכניס מזון או משקה לתחומם בטענה כי " לא הם מוכרים מזון או שתיה באותו המתחם אלא עוסק אחר".
טענת בתי הקולנוע היא, שהם - בעלי אולמות הקולנוע, נחשבים לעוסק אשר אינו מוכר מזון, ואילו המזנון במקום, או דוכן הנקניקיות במגרשי הספורט הם עוסק אחר. ולכן, לפרשנותם, ניתן לבעלי הקולנוע למנוע הכנסת מזון ושתייה לבתי הקולנוע.
את התימוכין לטענתם הם מוצאים בלשון החוק הקובעת איסור על מניעת הכנסה של מזון או שתיה "מאותו סוג שהעוסק מוכר במקום" - אבל לא אם עוסק אחר מוכר במקום.
על-מנת למנוע אפשרות עקיפת החוק בדרך של העברת הזכות למכירת מזון ושתיה לעוסק אחר, הוצע לתקן את החוק כך שיחול בין אם העוסק הוא המוכר את המזון והשתיה ובין אם עוסק אחר.