"תושבי עתיר הם מפוני ואדי זיבארה באזור בית קמה. העבירו אותם מזרחה מכביש 40 ובפעם השנייה לאום אל חירן", אמר ח"כ טלב אבו עראר בדיון (יום ד', 17.2.16) ועדת הפנים על החלטת הממשלה לעקור את הישוב הבדואי עתיר. "היום מנסים לגרש אותם משם למקום לא ידוע. אומרים שיש להם מקום מסודר בחורה, אבל עמדת חורה היא לא לקלוט אף תושב מהפזורה. השופטת קבעה שהם לא משיגי גבול. הם יושבו על-ידי המדינה. היא אמרה שאולי גופי התכנון צריכים לשקול הכשרת הבתים הקיימים גם אם הם בלתי חוקיים. נחשפו פניה האמתיים של ישראל. איפה הדמוקרטיה? בגלל היותם ערבים ליישב במקומם יהודים?".
ח"כ עיסאוי פריג' (מרצ): "הבעיה לא צריכה להיות ימין או שמאל. צדק הוא צדק. אזרח הוא אזרח. בג"ץ איבד מהברק שלו כגורם שמחזק את הדמוקרטיה ובשנים האחרונות, כשמדובר בלא-יהודים הוא מתיישר עם האדונים. זה אור אדום. אנחנו יכולים לדבר. זו החלטה של מעצבי המדיניות. ראש הממשלה מצהיר על מלחמה הפשיעה בחברה הערבית ועל הקצאת מיליונים. הגיע זמן מעשה. זה הצעד שראש הממשלה יוכל לשדר 'מקומכם איתנו'".
"לא לכבד בג"ץ חלוט זה פתח להידרדרות"
ח"כ
אמיר אוחנה (ליכוד): "ח"כ
איימן עודה טוען שמאז 53' לא גורשו ערבים. אבל ב-2005 גורשו עשרות אלפי יהודים כדי להכניס במקומם ערבים. מדובר בשדרוג. דור ב' של הדרישה להקפאת הבנייה בשטחים. עכשיו רוצים שנקפיא את הבנייה היהודית גם בתחומי 48'. אין להם חזקה חוקית על השטח ולכן יצטרכו לפנות אותו".
ח"כ
יואב קיש (ליכוד): "הסיטואציה באמת כואבת - לקחת אזרחי המדינה ולהעבירם מהמקום בו הם גרים. מה קרה פה? עד היום כל הקונפליקטים נדונו בבג"ץ שהגיע להחלטה. לפני חודש וחצי ניתנה החלטת בג"ץ חלוטה. אנו בפתח שער מסוכן - לא לכבד בג"ץ חלוט זה פתח להידרדרות קשה. הדמוקרטיה היא הדרך היחידה. הדיון הזה עיקרו ערעור על בג"ץ חלוט וזו סכנה לדמוקרטיה".
ח"כ
שרן השכל (ליכוד): "חוק הוא חוק. השופטים לא מסתכלים על צבע העור שלך. אני שומעת מנציגי ציבור שהחלטת בג"ץ לא אנושית, מטופשת. אותו דבר אני יכולה לומר על החלטת בג"ץ בעניין עפרה. אנו כמחוקקים חייבים לשמור על החוק ולא להיגרר להערות שמערערות את שלטון החוק".
"הם בדואים. בדואים. נוודים"
חליל אבו אלגיעאן מוועד אום אל חירן: "השבט שלנו קיים בעתיר 60 שנה. לצערי שמעתי שאנחנו פולשים. המדינה הוציאה אותנו מאדמותינו ונתנה אותן לישובים יהודים. החלטת בית המשפט והמדינה מביישת. בושה וחרפה לצלוב אדם שחי במקום 60 שנה ולתת למגורים למישהו אחר, לא להקמת שדה תעופה או צורך ביטחוני. השבט שלנו שילם בביטחון, שרתנו במשטרה, במג"ב בצבא. שטח חלופי אין. חורה שוללת אותנו. מאיימים עלינו לא לבוא לגור שם. יש להם ריבוי טבעי. אנו יכולים לחיות בשלווה ובשכנות עם יהודים. אין לנו בעיה עם דו-קיום. שרתנו במדינה. מדברים על דמוקרטיה. דמוקרטיה זה להסתכל בגובה העיניים. יש לי זכויות. אין לנו מדינה אחרת. אנחנו רוצים דו-קיום ולא להפלות אותנו".
ח"כ עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת): "הממשלה מוזמנת לבטל את החלטתה. מה שקורה שם זה הרצחת וגם ירשת. איפה הבדואים האלה היו? חיו באוויר לפני קום המדינה?" ח"כ השכל: "הם בדואים. בדואים. נוודים". ח"כ חאג' יחיא: "תשכילי אם תשמעי: רישום הקרקע לא היה כי אז לא שילמו מיסים על מרעה, על קרקע שלא מניבה".
ח"כ
יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): "זה מקרה יוצא דופן שכל הטיעונים שאנו רגילים לשמוע אינם תקפים - לדברי בג"ץ הם לא פולשים ויש אפשרות תכנונית להקים במקום ישוב. הם יושבים שם ברשות ויש להם זכויות משפטיות. יש תוכנית להקים ישוב על אותה קרקע. אין סיבה להגיע לצעד בלתי אנושי של גירוש. שיקום ישוב משותף, יש אופציה של דו-קיום".
ח"כ
אכרם חסון (כולנו): "למיעוט אין כוח פוליטי והוא לא יכול להילחם בפקידים. זה מביא לתסכול. יש מנהיגים ישראלים שאומרים שנאמנות זו אזרחות - זה לא מתיישב בשטח. המיעוטים רוצים לחיות כמו כל אזרח. בכפרים בנגב הם חיים בלי תשתיות, בלי חינוך, עולם שלישי. אם לא נהיה אחראים כדי שהאנשים האלה לא יבואו לידי תסכול, התסכול יאכל את צעירי המיעוטים".
מ"מ יו"ר הוועדה, ח"כ
בני בגין, סיכם את הדיון: "הודעתי מלכתחילה שלא תהיה החלטה. זה דיון מהיר שתכליתו לשמוע טענות". ח"כ
עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): "ועדה בכנסת לא יכולה לקבל החלטות? זה תרגיל מחשבתי? אין לנו תפקיד כח"כים?" ח"כ
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): "אני מבקש להתחיל את הישיבה מחדש ולהצביע על הצעת החלטה לפיה על-פי מסקנה הדיון תוקפא החלטת הממשלה". היו"ר בגין: "לא הודענו על הצבעה ולא תהיה הצבעה".