הר"י עתרה לבג"ץ נגד רפורמת הבריאות

ההסתדרות הרפואית עתרה (יום ה', 18.2.16) לבג"ץ בבקשה להוצאת צו על-תנאי שיורה למדינה לנהל עם הארגון משא-ומתן על פרק הבריאות בחוק ההסדרים, שעבר זה מכבר במליאת הכנסת כחלק מתקציב המדינה לשנת 2016. העתירה הוגשה נגד הכנסת, ממשלת ישראל, משרד הבריאות, משרד האוצר, שר הבריאות יעקב ליצמן ושר האוצר משה כחלון. על-פי העתירה, שמתפרסמת כאן לראשונה, טוענת ההסתדרות הרפואית כי פרק הבריאות בחוק ההסדרים כולל שינויים מרחיקי לכת במערכת הבריאות הפרטית. "המדינה בוחרת במסלול המקוצר לצמצום הוצאות הפרט על שירותי רפואה פרטיים, הגם שאינה מספקת נתונים בדבר הוודאות שהדבר אכן יתממש וחלף השקעה תקציבית של ממש במערכת הבריאות הציבורית", כתבו עורכי הדין ארנה לין ואלי זהר. "כך, את עלויות הוזלת 'יוקר המחיה' העבירה המדינה ממנה והלאה, על חשבון זכויות המטופלים והרופאים גם יחד", הם הוסיפו. העתירה מתרכזת בשני מהלכים מרכזיים שנכללו בפרק הבריאות של חוק ההסדרים, והיא אינה כוללת מהלך שלישי ומשמעותי שגם אותו תקפה ההסתדרות הרפואית, זאת משום שהוא יצא מחוק ההסדרים ועבר בכנסת בחקיקה רגילה (מהלך שלפיו רופא לא יוכל לנתח או לייעץ לאדם באופן פרטי במשך חצי שנה לפחות מהרגע בו פגש באותו מטופל במרפאה או בית-חולים ציבורי). המהלך הראשון שכנגדו הוגשה העתירה קובע כי התשלום בגין שכר המנתח בבית-חולים פרטי לא יינתן ישירות לרופא אלא לבית-החולים. הרעיון של משרדי הבריאות והאוצר היה לרסן בכך את שכר הרופאים בשוק הפרטי, למנוע "ניצול" של רגעים רגישים בחייהם של מטופלים ובני משפחתם וגם לפקח על השכר שיהיה מתועד מעתה על-ידי בתי-החולים הפרטיים. בהסתדרות הרפואית, לעומת זאת, חושבים אחרת: "בכך מגביל פרק הבריאות (בחוק ההסדרים) את ההתקשרות החוזית של הרופאים והמטופלים במגזר הפרטי ופוגע בחירותם של הרופאים לממש את עיסוקם ולעצב את מערכת היחסים המסחרית בינם לבין המטופלים", נכתב בעתירה. המהלך השני שנכלל בחוק ההסדרים שכנגדו הוגשה העתירה קובע כי בביטוחים המשלימים ובביטוחי הבריאות המסחריים ששווקו לפני כניסת הרפורמה לתוקף, יבוטל מה שמכונה "מסלול החזר" שאפשר לבחור כל רופא במדינה ולקבל מהביטוח החזר כספי על-פי תקרה מסוימת. הרפורמה קבעה כי בחירת הרופא תיעשה רק מתוך "רשימות הסדר" בהן נכללים היום כ-70% מהרופאים המומחים שמנתחים באופן פרטי, ולפי הערכות יצטרפו להסדרים רוב הרופאים. בעוד המדינה טענה כי הדבר יביא גם הוא לריסון שכר הרופאים, טוענת ההסתדרות הרפואית בעתירה: "מדובר בהגבלת חרותו של הפרט לצרוך שירותים פרטיים מרופא וממוסד רפואי בהם הוא נותן את אמונו ומבטחו, ובהתאם מגביל את זמינות שירותי הרפואה הפרטיים". עוד נטען בעתירה כי בעוד שהחוק החדש מחייב את הרופאים להתקשר עם הגוף המבטח כל עוד הם מעוניינים להעניק שירותי רפואה פרטיים, הרי גופי הביטוח אינם מחויבים לצרף את הרופאים. על-פי העתירה, הרפורמה בבריאות עומדת למעשה בניגוד לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, שכן היא שוללת מהאזרח לבחור את הטיפול הרפואי המיטבי כראות עיניו. עוד טוענת העתירה כי ההיתר לפרקטיקה פרטית של הרופאים מעוגן בהסכמים הקיבוציים עליהם חתמה המדינה ושירותי בריאות כללית מול ההסתדרות הרפואית, ועל כן כל שינוי שיש בו השלכות על הפרקטיקה הזו מחייב משא-ומתן קיבוצי מול הארגון.