"המהדורה קוצרה - והשמיים לא נפלו"

הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו הגישה (יום א', 21.2.16) את תגובתה לבג"ץ במענה לעתירת ערוץ 10. בתגובתה, הרשות השנייה עומדת על החלטתה העקרונית בעניין אורך מהדורת החדשות המרכזית בשידורי הערוצים 2 ו-10, וכן על השיקולים שעמדו בבסיסה, ובראשם דאגה לשמירה על האינטרס הציבורי. עיקרי עמדת הרשות השנייה:

• סעיף 63(ב) לחוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו קובע: "המועצה תקבע את המועדים של שידורי החדשות ואורכם." בהתאם להוראת החוק האמורה, מועצת הרשות מוסמכת, ואף מחויבת, לקבוע את אורך שידורי החדשות. לכן, הטענה כי הדבר אינו חוקי עומד בסתירה להוראת חוק מפורשת (אשר מנסים "להסתירה" בעתירה).

• לאורך שנים, השתמשה מועצת הרשות השנייה בסמכותה זו, וקבעה את מועד ואורך שידורי מהדורת החדשות המרכזית בערוצים המסחריים, ואף בהחלטתה האחרונה המועצה עשתה זאת, מתוקף סמכותה וחובתה.

אין פגיעה בחופש הביטוי או התערבות בתוכן

• הרשות השנייה מדגישה כי קביעת מסגרת השידורים אינה פעולה שיש בה משום פגיעה בחופש הביטוי ודוחה את הטענות בעניין זה: קביעת מסגרת השידורים היא פעולה רגולטורית המבוצעת באופן תדיר כחלק מתפקידי מועצת הרשות השנייה הקבועים בחוק, היא אינה מצנזרת ואינה עורכת את השידור, או מציבה מגבלה על שידורה של תוכנית כלשהי בשל תוכנה. החלטה על אורך שידורי מהדורה מרכזית היא החלטה המחויבת מן החוק, ואין בה התערבות בתוכן, כפי שמנסה לטעון ערוץ 10.

• העתירה אינה מניחה יסוד עובדתי למסקנה כי פרק זמן של שעה הינו קצר מדי לצורך מהדורת חדשות מרכזית, ובפרט אינה מתייחסת למצב שהיה נהוג בישראל לאורך שנים (מהדורות של חצי שעה ולאחר מכן של שעה) ולמצב העובדתי כיום שבו לוח השידורים (פריים ופרה-פריים) מורכב רובו ככולו מתוכניות אקטואליה וחדשות.

• בבקשתו לרישיון, שהוגשה אך לפני שנה, ערוץ 10 עצמו הגיש לוח השידורים בו שובצה מהדורת חדשות מרכזית בת שעה אחת, ואף ציין בבקשה כי המהדורה תכלול "העמקה חדשותית". לאור זאת, לא ניתן לקבל את טענתו כי החלטה של מועצת הרשות לקבוע מהדורת חדשות מרכזית בת שעה אינה סבירה, או כי הייתה לו הסתמכות על החלטה אחרת שתתקבל. משמעות טענה זו היא כי בבקשתו לרישיון, הערוץ הגיש לוח שידורים "בלתי סביר".

• הערוץ קיבל רישיון לשידורים לציבור ולא רישיון לערוץ ייעודי לשידורי חדשות. לפיכך, עליו לאפשר לצופים לקבל מגוון רחב של שידורים, בפרט בשעות הפריים טיים, בהם נכללים גם שידורים מסוגה עילית בשעות רלוונטיות.

• הרשות השנייה אינה מקבלת את הטענה של ערוץ 10 כי המועצה מחויבת לקבל ולאשר, ללא הפעלת שיקול דעת רגולטורי, כל בקשה שמוגשת בעניין אורך שידורי החדשות, ולכן קיימה בעניין דיונים מקצועיים, שמעה את נציגי הערוץ וקיבלה את החלטתה בהתאם לסמכויותיה ולתפקידה כרגולטור בתחום השידורים.

היקף רחב מבמדינות העולם

• החלטת מועצת הרשות מקצועית, סבירה ומידתית לגופה, מנומקת ומושתתת על נימוקים מקצועיים שעיקרם הוא:

•  פרק זמן של שעה מתאים לשם העברת חדשות לציבור במסגרת מהדורת חדשות מרכזית, באופן ראוי.

• בנוסף למהדורה המרכזית כלולים בלוח השידורים תוכניות חדשות ואקטואליה, מהדורת סיכום חדשות היום, מבזקי חדשות - כלומר: ניתן מספיק מידע חדשותי עדכני ומפורט לציבור. אף לאחר החלטת המועצה, היקף שידורי החדשות והאקטואליה בישראל הינו רחב מהמקובל בערוצים מסחריים במדינות רבות אחרות באירופה, בהן המהדורה המרכזית היא בין 30 דקות לשעה לכל היותר.

•  התארכות שידורי מהדורת החדשות המרכזית מביאה לדחיית תכנים אחרים שצריכים להיות משודרים בשעות הפריים טיים לשעות מאוחרות ובכך לפגיעה בצופים המעוניינים בצפייה במגוון תכנים, שאינם רק שידורי חדשות. התוכניות שנדחות הן בעיקר תוכניות הסוגה העילית: דרמה, תעודה וכיו"ב.

• המועצה הביאה בגדר שיקוליה את האינטרס הציבורי לקיום ערוץ ברודקאסט הכולל שידורים מגוונים, בשונה מהנדרש בערוצים יעודים.

• המועצה הותירה אפשרות לבקשות ספציפיות להאריך את המהדורה, במקרה של התרחשות חדשותית המצדיקה את העניין.

בנוסף, הרשות השנייה מציינת בתגובתה כי היא מסרה לערוץ 10 את כל החומרים העובדתיים הנדרשים, כולל תמלילי הדיונים, והערוץ מנסה באופן בלתי ראוי וציני להוציא דברים מהקשרם מתוך דיונים ארוכים ומקצועיים שהתקיימו במועצת הרשות.

לא נמנע מידע חשוב

הרשות השנייה נתנה לערוץ 30 יום להיערכות ליישום ההחלטה. ערוץ 10 בחר שלא לבקש צו ביניים במסגרת העתירה, ולכן החל מיום 12.2.16 אורך המהדורה הינו שעה אחת - והנה עולם כמנהגו נוהג ולא נמנע מהציבור מידע חדשותי חשוב, על-אף שבשבוע האחרון היו התרחשויות חדשותיות רבות (כניסת אולמרט לכלא, נאום ראש הממשלה בבג"ץ בסוגיית הגז ועוד). הרשות השנייה מציינת כי בית המשפט העליון דחה בעבר את הטענה לפיה עצם הפעלת סמכות לסיווג שידורים היא התערבות בתוכן - בפרשת "איגוד המפיקים" שבו הזכייניות טענו כלפי הרשות השנייה טענות בעניין הסמכות לסיווג תוכניות; כך גם בעניין זה - אין מדובר בפגיעה בחופש הביטוי שכן הפעלת סמכות המועצה היא במישור מסגרת השידורים ולא בתוכן השידורים.