העליון מרחיב הפיצוי על איחורי קבלנים

קבלן אינו רשאי לדחות בצורה בלתי מוגדרת את מועד המסירה של דירה לרוכשיה ובכך להיפטר מתשלום פיצוי. דחייה שכזאת מהווה הפרה של חוק חוזה המכר (דירות), ולכן גם במקרה כזה יהיה הקבלן חייב בפיצוי הקבוע בחוק. כך קובעת לראשונה (יום א', 21.2.16) שופטת בית המשפט העליון, דפנה ברק-ארז. יסוד הדיון הוא סעיף 5(א) לחוק, הקובע: "לא העמיד המוכר את הדירה לרשות הקונה לאחר שחלפו שישים ימים מתום המועד הקבוע לכך בחוזה המכר (בסעיף זה - המועד החוזי), זכאי הקונה לפיצויים, בלא הוכחת נזק, בסכום כמפורט להלן, בעבור כל חודש או חלק ממנו מהמועד החוזי ועד להעמדת הדירה לרשותו, או לפיצויים בסכום שהוסכם עליו בחוזה המכר בשל איחור במסירת הדירה", ובהמשך נקבע גובה הפיצוי. בהמשך קובע החוק, כי אין להתנות על סעיף זה אלא לטובת הקונה. השאלה שניצבה בפני ברק-ארז הייתה, מה יהיה הדין כאשר הקבלן קובע שבתנאים מסוימים הוא יהיה רשאי לדחות את המסירה: האם מדובר בקביעת מועד חדש (ואז אין הקונה זכאי לפיצוי), או שמדובר בעיכוב (המזכה את הקונה בפיצוי). מסקנתה היא, שמדובר בעיכוב. "אין להקל ראש בקשיים העומדים בפני רוכשי דירות, שעלולים למצוא עצמם שבויים בידיו של קבלן הממאן לפצותם חרף האיחור במסירת הדירה", מדגישה ברק-ארז. מדובר בפערי כוחות משמעותיים בין הקבלן לרוכש, כאשר "הרוכש - שבמקרה הטיפוסי כבר שילם את מרבית התמורה - חושש כי עמידה על זכויותיו בשלב זה, שבו האיחור כבר הפך למציאות קיימת, עלולה להוביל לעיכוב נוסף במסירה". לדברי ברק-ארז, ניתן להגיע להסכמות על דחיות במקרים מסוימים, כאשר הללו יהיו מוגדרות בהתאם לכל מקרה: "אפשר שהחוזה יכלול טבלה המפרטת מועדים חדשים או פרקי זמן קבועים ומוגדרים בגין בקשת שינויים מסוימים". אולם "כאשר חוזה המכר קובע הוראה רחבה המאפשרת לקבלן לדחות את מועד המסירה בלי לקבוע מועד חדש באופן ברור, הרי שאין לפנינו הסכמה חוזית חדשה אלא תניית פטור מובהקת" - וזו סותרת את סעיף 5 לחוק ולכן אין לה תוקף. בהליך נדיר מאוד, קיבלה ברק-ארז בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (השופט חננאל שרעבי), שמצידו קיבל ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בקריות (השופט יוסי טורס). ברק-ארז השיבה על-כנו את פסק דינו של טורס וחייבה את חברת ספייס בניה ויזמות לפצות ב-26,000 שקל את אילנה ודוד שמש על האיחור במסירת דירתם - 12,000 שקל יותר מהסכום שפסק שרעבי. במקרה זה, כפה הקבלן סעיף בו נאמר, כי כל בקשה של הרוכשים לשינוי בדירה תביא לדחיית של לפחות חודשיים במסירתה. ניסוח זה, קובעת ברק-ארז, סותר את החוק ולכן אין לו תוקף. היא גם חייבה את ספייס בתשלום הוצאות בסך 20,000 שקל. את שמש ייצגו עוה"ד עירד באומל ומורן רוטנברג, ואת ספייס - עו"ד בועז סובול.