בית משפט השלום בנתניה הוציא צו סגירה לגן האירועים 'הטירה' בגעש. מפעילי גן האירועים הורשעו בניהול עסק ללא רישיון ובשימוש חורג ללא היתר במקום שהוגדר כשטח חקלאי כגן אירועים.
במרס 2010 הורה בית המשפט על סגירת המקום, אך החברה המפעילה את גן האירועים ביקשה מספר פעמים ארכה ודחייה בביצוע צו הסגירה. לאחר שש פעמים שבהן ניתנו דחיות של חצי שנה בכל פעם - שלוש שנים במצטבר - נדחתה בנובמבר 2015 בקשת החברה לדחיה נוספת.
בעקבות דחייה זו הגישו מפעילי גן האירועים בקשה לדיון נוסף בטענה שלפיה קיים 'אופק תכנוני' המצדיק היעתרות לבקשתם לדחיה נוספת.
עו"ד אורן הראל, שמונה למפרק הזמני של החברה המפעילה את גן האירועים, טען כי החברה הפסיקה את הפעילות של הגן ב-31 בדצמבר 2015 באןפן שגרם ל-150 עובדי המקום לאבד את פרנסתם. עוד ציין כי נותר חוב של כשני מיליון שקלים לספקים ונגרם בשל סגירת המקום נזק לזוגות שקבעו במקום את האירועים שלהם. עוד הוסיף כי במקום קיים מבנה לשימור וכי במקום הוצבו שומרים לצורך מניעת ונדליזם.
עוד נטען מטעם החברה כי הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה החליטה על הפקדת תוכנית להפעלת גן האירועים וכי נותר רק להשיג הסכמה של הוועדה המחוזית ירושלים. עוד נטען כי הוועדה קבעה שהמקום מתאים להפעלת גן אירועים, מתייחסת לקיום הגן כעובדה מוגמרת ורואה חשיבות בשימור המבנה ההיסטורי הקיים במקום.
מנגד, טענה המדינה כי ההחלטה להפקדת התוכנית להפעלת גן האירועים תלויה בתנאים רבים ובהם אישור הוועדה הארצית ומתן תוקף לתוכנית לכל שטחי קיבוץ געש, אך תוכנית זו טרם הופקדה.
השופט אריאל ברגנר ציין בפסק הדין כי אין חולק על כך שהסטטוס הנוכחי של הקרקע שבה פעל גן האירועים בגעש הוא של קרקע חקלאית וכי הנטל להוכחת הישג היד המיידי שבו אפשר להשיג היתר הפעלה - מוטל על כתפי החברה המפעילה את גן האירועים.
"אחר שהפכתי והפכתי בבקשה, בטיעוני המבקשת ובכל המסמכים שצורפו לא שוכנעתי כי אכן ההיתר הינו בהישג יד מיידי... לאור כל התנאים שנקבעו, אשר טרם מולאו, לא ניתן לראות כי מתן ההיתר הינו בהישג יד מיידי. על כן אני דוחה טענה זו של המבקשת", ציין. עוד הוסיף כי למרות הדחיות הרבות שניתנו כלשונו 'ברוחב יד' והגיעו לפרק זמן של שלוש שנים לא מולאו עד היום התנאים למתן היתר הפעלת גן האירועים.
ביחס לטענת החברה לאובדן פרנסה של 150 עובדי גן האירועים ציין השופט ברגנר כי הוא אינו יכול לקבלה. "מדובר באינטרסים מנוגדים של פגיעה בפרנסת העובדים אל מול פגיעה בחוק ובשלטון החוק אשר בא להגן למעשה על יתר הציבור", הסביר.
ביחס לטענת החברה לחובות ענק שיישארו לספקים אם היא לא תושאר כעסק חי ציין השופט כי על מנהלי החברה היה לצפות את התרחיש הזה ואת הנזקים שייגרמו, בייחוד כאשר מאז הגשת כתב האישום הנוגעים לעבירות שלה עברו כעשר שנים.
ברגנר השתמש בסיום פסק הדין במילים חריפות ביחס למפעילי גן האירועים וציין כי מתן ארכה נוספת תמשיך ותנציח את הפרת החוק ותהפוך את הצווים השיפוטיים שניתנו לסגירת גן האירועים לפלסתר.
"צודקת המשיבה (המדינה באמצעות המועצה האזורית חוף השרון) כשציטטה את דברי כבוד השופט רובינשטיין כי יש לומר 'עד כאן' וכי חסד עצום נעשה עם המבקשת במתן הארכות הרבות שבסופו של יום לא קידמו את ההליכים למתן היתר אף לא בהישג יד מיידי", לשון פסק הדין.
