נחמן ניר תובע 4.2 מיליון שקל מבנק יהב, בו עבד בשנים 1999-1974 ובו שימש כמשנה למנכ"ל ב-12 שנות עבודתו האחרונות.
בתביעה, שהוגשה (18.2.16) לבית הדין האיזורי לעבודה בירושלים, נאמר, כי בפברואר 1998 נקבע ששכרו של ניר יהיה 92.5% משכר המנכ"ל ונקבעו התנאים שיקבל אם הצדדים יחליטו להיפרד. לדברי ניר, ברקע הדברים עמד ערעור מעמדו והחלטת הנהלת הבנק לשנות את צמרת ההנהלה הבכירה. לטענתו, שנה לאחר מכן, ולנוכח לחצים ומזימות להדיחו, לא נותר לו אלא להתפטר.
לדברי ניר, בהסכם הפרישה נקבע, כי הוא יהיה זכאי לקצבה מהבנק עד הגיעו לגיל 65 בשיעור 46% משכרו של המנכ"ל דאז, שאול גלברד. אולם לטענת התובע בניגוד למוסכם עימו, קצבתו לא עודכנה בהלימה לעידכוני שכרו של המנכ"ל (עלייה בשכרו, הצמדה למדד, אופציות מנהלים, גילומי מס, הגדלת שכר מנהלים רטרואקטיבית ועוד), ולפיכך הוא קיבל מדי שנה מאות אלפי שקלים פחות מהמגיע לו.
בתביעה, שהוגשה באמצעות עוה"ד רותם ניר ויובל דנון, נאמר, כי באוקטובר אשתקד הגיע ניר לגיל 65 והסתיימה תקופת הקצבה, ולאחר מכן הוא דרש מהבנק את ההפרשים המגיעים לו - אך הבנק השיב ששילם את כל המגיע. נירו הוא כיום מנכ"ל קרן ההשתלמות לעובדי המדינה. טרם הוגש כתב הגנה.
