משרד האוצר מציע (יום ב', 22.2.16) להפסיק את שליטתם של הבנקים בבורסה לניירות ערך, להפוך אותה לחברה למטרות רווח ולקבוע ששיעור האחזקה המירבי במניותיה יהיה 5%. האוצר הפיץ לקבלת תגובות טיוטת תזכיר חוק לשינוי מהפכני במבנה הבורסה. ההצעה באה בעיצומו של אחד המשברים הקשים ביותר שידעה הבורסה ב-63 שנות קיומה, כאשר מספר החברות הנסחרות בה צנח בכרבע בתוך שנים אחדות. כמה מן החברות הגדולות ביותר הנסחרות בתל אביב, ובהן אי.די.בי ואסם, פועלות כדי למחוק את מניותיהן מן המסחר. חברות גדולות אחרות, ובראשן טבע, נסחרות הן בתל אביב והן בחו"ל, כאשר המסחר בתל אביב מהווה רק חלק קטן מההיקף הכולל שלו. הבורסה פועלת מאז 1953 כחברה שלא למטרות רווח, כלומר: היא אינה רשאית לחלק לבעליה את העודפים הנוצרים מפעילותה (אם יש כאלה). במבנה הנוכחי, רק בעליה של הבורסה הם אלו שגם רשאים לסחור בה. האוצר סבור, כי מהפכה של 180 מעלות בתחומים אלו תסייע להפוך את הבורסה לגורם יעיל ותחרותי מכפי שהיא כיום. עוד אומר המשרד, כי שינוי כזה הכרחי לשיתופי פעולה עם בורסות זרות ולכניסה של משקיעים זרים לשותפות בבורסה התל אביבית. לצד זאת מוצע, כי שר האוצר יוכל לאשר אחזקה של יותר מ-5% ממניות הבורסה, אך איש לא יחזיק באמצעי שליטה בבורסה הקיימת, ואילו שליטה בבורסה אחרת תחייב אישור של שר האוצר בהתייעצות עם רשות ניירות ערך. התזכיר מדגיש, כי בכל מקרה - חבר בורסה או תאגיד בנקאי לא יוכלו לשלוט באף בורסה, אם כי בנק ישראל יוכל לשלוט בה. תזכיר החוק כולל גם שורה של אמצעים בתחום הרישוי והממשל התאגידי. מוצע, כי שר האוצר יוסמך לתת רישיון לפעילותה של בורסה, לקבוע את התנאים למתן הרישיון ואף לשלול אותו. הבורסה הנוכחית תמשיך לפעול על-פי הרישיון שבידיה, אם כי התזכיר אינו מגביל את מספר הבורסות שיוכלו לקבל רישיון. עוד מוצע לקבוע, כי בשל חשיבותה הלאומית - הבורסה תחויב לפעול לא רק משיקולי רווחיות, אלא גם בצורה שתבטיח את האינטרס הציבורי שבפעילותה. בתחום הממשל התאגידי מציע האוצר, כי דירקטוריון הבורסה יכלול לפחות 15 חברים, מתוכם לפחות שלושה נציגי ציבור שייבחרו בידי ועדת איתור בראשותו של שופט ובאישורו של יו"ר רשות ניירות ערך; גם היו"ר יהיה בלתי תלוי. דירקטוריון הבורסה ימנה ועדת ביקורת ואסדרה, בה יהיו חברים כל הדירקטורים הבלתי-תלויים. כמו-כן, תוקם ועדת תיגמול לקביעת המדיניות בנוגע לתנאי העסקתם של בכירי הבורסה.