היועץ המשפטי לכנסת, עו"ד
איל ינון, טוען כי ישנה בעייתיות בכך שחברי כנסת, גם ברוב מיוחד, ידיחו או ישעו חברי כנסת אחרים על-רקע אידיאולוגי. הדברים נאמרו בדיון שהתקיים (יום ג', 23.2.16) בוועדת החוקה של הכנסת ביחס לכוונת החקיקה של ראש הממשלה,
בנימין נתניהו, במטרה להרחיק מן הכנסת חברי כנסת תומכי טרור.
עם זאת, העיר ינון כי מן הצד השני, לא ניתן להתעלם מכך שהכנסת, בכובעה כרשות המכוננת קבעה כי יש מגבלות אידיאולוגיות על הזכות לכהן בכנסת.
ינון הוסיף כי הצעה שהועלתה ולפיה תושמט גם העילה שעניינה "הסתה לגזענות" מן החוק המוצע, כך שתיוותר רק העילה שעניינה "תמיכה במאבק מזוין, של מדינת אויב או של ארגון טרור, נגד מדינת ישראל", היא בעייתית ביותר בעיניו, ועלולה אף לעורר טענות בדבר סוגיית "התיקון החוקתי הלא-חוקתי" שהזכרתי קודם, שכן היא שוברת את המסגרת החוקתית שנקבעה ושלפיה לא ראוי לכהן בכנסת לא רק מי שחלה עליו העילה השלישית, אלא גם העילות האחרות.
"כל השנים, הכנסת הקפידה בתחום של פסילת רשימות לכנסת או לרשויות המקומיות, או כשחוקקה הגבלות על הקמת מפלגות, על איזונים עדינים ועל החרגת מקרי הקיצון על כל סוגיהם. אפילו כשמדובר בסמכותה של נשיאות הכנסת לפסול הצעות חוק, הנוסחה מאוזנת: ניתן לפסול להנחה רק הצעות השוללות את קיומה של מדינת ישראל כמדינתו של העם היהודי או הצעות גזעניות במהותן. אם תחליט הוועדה לכלול כעילת השעיה רק את העילה השלישית הקבועה בסעיף 7א, אני חושש כי תעלה טענה שמדובר בתיקון בעייתי ביותר מבחינה חוקתית, היכול אף לעלות כדי אותו "תיקון חוקתי לא-חוקתי", שבית המשפט העליון הכיר באפשרות קיומו אך עד היום נמנע מליישמו", ציין.