שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, משה בר-עם, דחה (28.2.16) תביעות הדדיות במיליוני שקלים של שלמה אייזנברג ואברהם גזונטהייט, על-רקע שליטתם המשותפת בחברות ערד וישרס מאז תחילת שנות ה-90. בר-עם קובע, כי אינו מאמין לעדויותיהם של אייזנברג ושל פעיל שוק ההון הרי ספיר שהעיד מטעמו.
אייזנברג הוא מאנשי העסקים הבולטים בישראל, בעיקר בתחום הנדל"ן. הוא מחזיק ב-37% ממניות ערד, הנסחרת בשווי של 830 מיליון שקל. ערד מצידה מחזיקה ב-68% ממניות חברת ישרס, בה יש לאייזנברג עוד 11% במישרין; שווי השוק של ישרס הוא 1.4 מיליארד שקל. ערד שולטת (29%) גם בחברת המיחשוב מלם-תים, הנסחרת בשווי של 380 מיליון שקל; בידי אייזנברג, יו"ר מלם-תים, עוד 15% ממניות החברה.
גזונטהייט ורודולף שפיצר המנוח היו בעלי 80% בקבוצה שהשתלטה ב-1988 על חברת ערד, ואייזנברג היה בעלי 20% ומונה ליו"ר ומנכ"ל ערד. אייזנברג מחזיק כיום כאמור 37% ממניות ערד, גזונטהייט מחזיק ב-35%, ויורשיו של שפיצר - 18%. יתרת המניות מוחזקת בידי הציבור.
אייזנברג טען, כי גזונטהייט השתלט לזמן-מה על חברת גיינמור, אותה הקים ספיר עבורו בשנת 1991 ואשר החזיקה ב-25% נוספים ממניות ערד, ותבע ממנו 14 מיליון שקל. גזונטהייט הגיב בתביעה-שכנגד להחזרת 7.5% ממניות ערד, שלטענתו גזל ממנו אייזנברג, וביקש לקבוע שהוא בעליה של גיינמור (הנמצאת כיום בבעלותו של אייזנברג).
אייזנברג וספיר הועמדו לדין על עבירות שביצעו בישרס ונשלחו למאסר. ספיר מצידו הסכים בהליך נפרד למתן פסק דין שחייב אותו להחזיר לגזונטהייט 17 מיליון שקל בשל מעשים אחרים. בר-עם אומר, שלפסקי דין אלו יש השלכה רבה על הסכסוך שבפניו, שכן הם מצביעים על חוסר המהימנות של אייזנברג וספיר.
הסתירו ממס הכנסה תביעתו של אייזנברג התבססה על הסכם נטען משנת 1990, בו - לגרסתו - הוסכם שהוא ירכוש מגזונטהייט ושפיצר 15% ממניות ערד. לדבריו, הוא שילם לשניים 8.8 מיליון שקל, אך משהתברר שהסכום היה גבוה משווי המניות - סוכם שהם יעבירו לו עוד 10% ממניות ערד.
לדברי אייזנברג, המניות לא הועברו ישירות אליו אלא לגיינמור, על-מנת להסתיר את המהלך מרשויות המס, מרשות ניירות ערך ומהציבור (ערד הייתה חברה ציבורית). אייזנברג הוסיף, כי בשנת 2006 הוא דיווח לרשות המיסים על העלמה זו והגיע להסדר איתה (אם כי ההסדר לא הוצג לבית המשפט). לטענתו, גזונטהייט השתלט בצורה בלתי חוקית על גיינמור וכך גזל ממנו מניות אלו.
בר-עם קובע, כי אייזנברג לא הצליח להוכיח שבכלל נחתם הסכם שכזה, ולכן ממילא אין לו אפשרות לתבוע פיצוי על אותן מניות. הוא מצביע על כך שההסכם המקורי לא הוצג (אייזנברג טען שהוא אבד), אלא רק צילום של טיוטת ההסכם - "ראיה משנית של הראיה המשנית", בלשונו של בר-עם. הוא גם מצביע על התהיות שמעלה מסמך זה, על כך שלא הוכח כלל שהוא נחתם ועל הגרסאות השונות של אייזנברג וספיר לגבי אובדן המסמך המקורי.
עוד עומד בר-עם בהרחבה על חוסר האמינות של אייזנברג ובמיוחד של ספיר (שעל-פי הנטען הקים ביצע את ההעברות בשמו של אייזנברג), אשר עדותו "הותירה רושם עגום ביותר". בגרסתו של ספיר היו סתירות, עדותו הייתה פתלתלה ומתחמקת, וניכר שהאמת אינה נר לרגליו - אומר בר-עם. על אייזנברג הוא אומר, כי "התנהלותו ודמותו אינם משדרים אמינות ולא שוכנעתי במהימנות גרסתו".
חשש לעסקות סיבוביות גרסאותיהם של אייזנברג וספיר גם מלמדות על שורה של עבירות פליליות שביצעו, ובהן עבירות מס, עבירות ניירות ערך, שיבוש מהלכי חקירה ומסירת עדות כוזבת בהליך הפלילי נגדם - מעיר בר-עם. "הרבב הגלום במעשיהם מקרין על אמינותם ועל היכולת ללמוד מפיהם את האמת כהווייתה", מוסיף בר-עם, ואף ניתן לומר שהם בכלל מנועים מלטעון לקיומו של ההסכם משום שהציגו בהליכים אחרים מצג - שכעת הם אומרים שהיה מצג שווא (בנוגע לשיעור אחזקותיו של אייזנברג בערד).
בהמשך אומר בר-עם, כי אייזנברג לא נהג מנהג בעלים ב-10% הנוספים שלטענתו היו שייכים לו (דרך גיינמור), וכי לא היה היגיון כלכלי ברכישתן של אותן מניות בצורה שהציג אייזנברג. חומר הראיות מעלה חשש שאייזנברג וספיר ביצעו פעולות סיבוביות בנכסיה של גיינמור "ואין צורך להכביר במילים", מוסיף בר-עם.
בר-עם דחה את התביעה-שכנגד שהגיש גזונטהייט בקובעו, כי אייזנברג רכש כדין את 15% הנוספים ממניות ערד (העסקה הראשונה, שדווחה כחוק), וכי גזונטהייט לא הוכיח שהוא היה בעליה של גיינמור. בר-עם מציין, כי התנהלותם הפתלתלה של שני הצדדים מותירה עמימות, לא ניתן לקבוע מי מהם היה הבעלים האמיתי של גיינמור, ולכן יש להותיר את המצב כמות שהוא - דהיינו: בבעלותו של אייזנברג.
בר-עם נמצא מלפסוק הוצאות לטובתם של אייזנברג, גזונטהייט וספיר (לו שלח גזונטהייט הודעת צד ג'). לעומת זאת, הוא חייב את גזונטהייט לשלם 50,000 שקל לפול מוריס, אשר העניק שירותים לספיר, באומרו שלא היה כלל מקום להודעת צד ג' ששלח לו גזונטהייט. את אייזנברג ייצגו עוה"ד
אלון פומרנץ ועומר מאירי; את גזונטהייט ייצגו עוה"ד אבי פילוסוף, אלעזר יקירביץ, דוד זילר ואלעד פלג; את ספיר ייצגו עוה"ד
צבי אגמון וטל נתן; ואת מוריס - עו"ד גיל רון.
