בנק לאומי יחזיר לקופת פשיטת הרגל של
בועז יונה 9.2 מיליון שקל, אותם נטל שלא כדין מחשבונו בבנק באוגוסט 2007 - מיד לאחר שיונה נמלט מן הארץ. כך קבע (3.3.16) שופט בית המשפט המחוזי בירושלים,
עודד שחם.
יונה ניהל בבנק לאומי הן את חשבונו האישי והן את חשבונה של חברת בוי אחזקות שבשליטתו, אשר הייתה חייבת לבנק 23 מיליון שקל במועד בריחתו של יונה מן הארץ. יונה היה בעליה של קבוצת חפציבה, אשר קרסה לאחר שגנב ממנה מיליוני שקלים, הוא ריצה עונש מאסר בשל מעשיו והוכרז פושט רגל.
לאומי העביר 6.7 מיליון שקל מחשבונו הפרטי של יונה לחשבונה של בוי, שלחובותיה ערב יונה. המנהל המיוחד לנכסיו של יונה, עו"ד יצחק מולכו, ביקש להורות לבנק להחזיר את הכסף בטענה שבפעולתו נפלו מספר פגמים, ושחם קיבל את הבקשה לאחר שקבע, שהבנק לא שלח ליונה מראש הודעת קיזוז כפי שמחייבת פסיקת בית המשפט העליון.
הבנק שלח ליונה, בסוף יולי ובתחילת אוגוסט 2007, שתי הודעות. באחת נאמר שבחשבונו האישי בבנק יש 14 מיליון שקל, ובשני צוין חובה של חברת בוי בסך 23 מיליון שקל. שחם מדגיש, כי מדובר היה בהודעות שגרתיות ולא בהודעה על כוונתו של הבנק להעביר כספים מהחשבון הפרטי לחשבון החברה. גם הודעת הבנק, חצי שנה קודם לכן, לפיה הכספים בחשבון הפרטי הם בטוחה לחוב בחשבון החברה, אינה יותר מאשר הודעה אינפורמטיבית ולא הודעה על מהלך של קיזוז.
לאומי טען, כי לא היה טעם לשלוח ליונה הודעת קיזוז לאחר שהלה נמלט מישראל. שחם דוחה טענה זו: "יציאתו של מר יונה מהארץ לא הביאה לכך שהתפרק מזכויותיו. היא לא פטרה את הבנק מחובותיו, ובכלל זה החובה לנהוג לפי דרישות חוק החוזים, כתנאי לשכלול קיזוז תקף". שחם גם מעיר, שלאומי יכול היה לשלוח את הודעת הקיזוז לבני משפחתו או לעורכי דינו של יונה.
בצירוף הפרשי ריבית והצמדה, חויב כאמור לאומי להחזיר לקופת הכינוס 9.2 מיליון שקל, בתוספת הוצאות בסך 50,000 שקל. את מולכו ייצגו עוה"ד י' מלצר וא' ארביב; את לאומי ייצגו עוה"ד ד' קדם וש' אייזנר; ואת הכנ"ר - עו"ד צ' סולומון-דרמר.