שופט אינו צריך לפסול את עצמו רק משום שאחד הצדדים הגיש תלונות נגדו לנציב תלונות הציבור על שופטים. כך קובעת (14.3.16) נשיאת בית המשפט העליון,
מרים נאור.
סגנית נשיא בית משפט השלום בתל אביב,
נועה גרוסמן, פסלה את עצמה מלדון בסכסוך בין עיריית בני ברק לבין ישיבת שער התלמוד. הישיבה הגישה 34 בקשות שונות בתיק, כמעט על בסיס יום-יומי, ולאחר מכן הודיעה לגרוסמן שהגישה שתי תלונות נגדה לנציב
אליעזר ריבלין.
גרוסמן פסלה את עצמה בעקבות הודעה זו, מבלי שהתבקשה לכך על-ידי איש מן הצדדים. לדבריה, הישיבה "התגוללה על כל גורם אפשרי בתיק, הנתבעים, באי-כוחם ואף כלפי בית המשפט", וכי בבקשת הפסלות שהגישה חזרה על סגנון שיש בו לכאורה משום הטלת דופי אישי בה". לדבריה, "כאשר הפניות לבית המשפט הולכות והופכות יותר ויותר אישיות", התקיימה עילת הפסלות הקבועה בחוק.
נאור דחתה את ערעורה של העירייה על החלטתה של גרוסמן, למרות שלדעתה לא היה מקום לפסילה. "אל-לו לשופט מלהירתע לשבת בדין בשל איומים או הפרעות כפי שציינה השופטת עצמה. הסמכות לדון היא גם החובה לדון", היא אומרת. עם זאת, ממשיכה נאור, במקרה של פסילה יזומה, "יש לתת משקל לתחושותיו של שופט הסובר כי לא ראוי שיידון בתיק, שכן לא הרי צו המורה לשופט, המבקש להמשיך לדון בתיק, להימנע מכך, כהרי צו המורה לשופט להמשיך ולשבת בדין, חרף החלטתו שלא לעשות כן".
לבסוף אומרת נאור, כי מאחר שכבר נקבע קדם-משפט בפני שופט אחר והפסילה אינה מעניקה לישיבה פרס בדמות דחיית הדיון, אין מקום להתערב בהחלטתה של גרוסמן. את העירייה ייצג עו"ד אלי סומך, ואת הישיבה - עו"ד רוית לויים.
