"מגוון הטענות שהועלו על-ידי התובעת לא באו לעולם, אלא כדי להצדיק את הגשת התביעה, אשר מוטב היה לו לא הייתה מוגשת". כך אמרה שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב,
דליה גנות, בפסק דינה בפרשת עלילת האונס על עו"ד אורי דניאל.
דברים אלו התייחסו לתביעתה של מנהיגת הקבוצה, אשר יוצגה - כמו שתי תובעות נוספות - בידי עו"ד רוני אלוני-סדובניק. גנות התייחסה גם לתוכנית העלילה שגיבש היחצ"ן מוטי מורל בשיתוף עם אלוני-סדובניק:
"במסגרת גיבוש פרטי התוכנית, הוא ערך ישיבות עם ה'נאנסות', בנוכחות עו"ד סדובניק, כאשר כל אחת מהמשתתפות העלתה רעיונות באילו דרכי פעולה לנקוט לצורך השגת המטרות, לענייננו - 'חיסולם' של הנתבע ופ', אם כי המילה 'חיסול' לא הוזכרה כמובן, וכן עלה, כי עו"ד סדובניק פעלה לצורך מימוש סעיף 1 בתוכנית, ושלחה מכתב תלונה ללשכת עורכי הדין בעניינו של הנתבע.
"עו"ד סדובניק התנגדה להגשת המסמכים שנלקחו ממשרדו של העד מ' [מורל], שכן לטענתה נגנבו, אלא שטענה זו הועלתה על דרך הסתם, והעד מ' אף אישר בחקירתו, כי לא הגיש תלונה למשטרת ישראל בעניין". בהמשך פסק הדין ציינה גנות, כי טענה זו הייתה בגדר הרחבת חזית אסורה, ומטעם זה לבדו ניתן שלא לקבל אותה.
בקבלה את תביעתו של דניאל נגד המתלוננות, ציינה גנות: "מעדותו של העד מ' עולה, כי המטרות שלשמם נשכרו שירותיו נוסחו במשותף על-ידי חלק מהתובעות ועל-ידי עו"ד סדובניק, כאשר ביחס לאלמוני, כמו גם ביחס לפ', נוסחה המטרה כדלקמן: 'מפסיד במשפטים, מפסיד בחיים, בורח, נעלם, מפסיק להטריד', וכפי שעולה מעדותו של העד מ', המטרה הייתה להציג את אלמוני ברבים כמפסיד במשפטים, דבר שיגרור אחריו 'מפסיד בחיים' וכפועל יוצא 'בורח, נעלם, מפסיק להטריד'".
"הייעוץ המשפטי היה בעוכריה" ממצאים אלו של גנות אומצו בידי בית המשפט העליון בפסק דינו בפרשה. השופט
יצחק עמית התייחס לחלקה של אלוני-סדובניק בפרשה, מעבר לקביעות אלו. בין היתר הוא עומד על כך, שאחת המתלוננות פנתה למשטרה רק לאחר שאלוני-סדובניק עודדה אותה לעשות זאת, ומעיר ש"לא מן הנמנע כי הייעוץ המשפטי שקיבלה ד', עמד גם הוא בעוכריה".
עוד אומר עמית: "מתוך ערעורה של מ' משתמע לעיתים כי יחסי המין בינה לבין אורי נעשו בהסכמה. הדברים שנכתבו בערעור על-ידי עוה"ד דוידוב ואלוני-סדובניק, הם כה צורמים, עד כי מוטב להביאם כלשונם". לאחר הציטוט קובע עמית: "אינני רואה כיצד ניתן להבין את הדברים, אם לא כהודאה בכך שיחסי המין נעשו בהסכמה ולא בכפייה. מ' דיווחה במשטרה על אונס ברוטלי. טענתה של מ' בערעור, כי היא סברה שמדובר באונס מכיוון שרק לאחר מעשה התברר לה שאורי היה בקשר עם נשים אחרות, וזה מה ש'עורר את חמתה', נדמית כמעין 'קו הגנה' שני או שלישי שלא ניתן לעשות בו שימוש מבלי להודות בכך שגרסת האונס היא גרסה שקרית".
"חלק הארי - השחרת דמותו" בפיו של עמית גם ביקורת על התנהלותה של אלוני-סדובניק במחוזי: "כתבי התביעות שהוגשו, מעידים על עצמם כי לא מדובר בפרשה שגרתית שבה פונה ניזוק לבית המשפט במטרה לקבל סעד. כתב התביעה המקורי שהגישה ר', מלא בהשמצות שאינן רלוונטיות כלל ועיקר לעילת התביעה. אינני רואה כל סיבה לחזור על הדברים הבוטים שנכתבו, ולהמחשה בלבד אציין כי אורי תואר גם כ'נוטה אחר עולם המדע הבדיוני, האפל, המכושף, החי בהזדהות טוטאלית עם דמויות אפלות השולטות באחרים'. למעשה, חלק הארי של כתב התביעה המקורי, שתוקן בהמשך בהוראת בית המשפט, הוקדש להשחרת דמותו של אורי.
"כתבי התביעה שהוגשו מטעמן של ד' ומ', על-ידי עו"ד אלוני-סדובניק, נפתחו בבקשה להתיר את פרסום פרטי התביעה 'כסעד מהותי ומרכזי'. כתבי התביעה מכנים את אורי 'אנס סדרתי לכאורה' ומפרטים בהרחבה גם את 'מעשי האונס' שנטענו על-ידי המתלוננות הנוספות. לא זאת ועוד, בכתבי התביעה נכללת גם טענה לפיה אורי אנס אישה נוספת, אשר מעולם לא הגישה תלונה במשטרה ובתצהיר שהוגש מטעמה היא שללה זאת מכל וכל. יש יסוד לטענה כי הדבר נעשה במטרה לפרסם את ההשמצות הללו ככל שיוסר צו איסור הפרסום.
"עד כדי כך הגיעו הדברים, שבית משפט קמא נאלץ להתבטא בהחלטתו מיום 31.10.2011 כי 'טוב תעשה התובעת [ד'] אם תקדיש את זמנה לניהול ההליך בדרכים המקובלות תחת השקעת אנרגיה כה רבה בנסיון להביא לפרסום פרטי התביעה ופרטי הנתבע'.
