ועדת הכספים ירתה את הירייה הראשונה בהגבלת שכר הבכירים במשק, כשחבריה מהקואליציה ומהאופוזיציה הסכימו שיש להגביל את שכר הבכירים למקסימום של עד פי 35 משכר העובד המשתכר את השכר הנמוך ביותר בכל חברה. בכך השיגה ועדת הכספים את מבוקשה ואף הורידה דרמטית את הרף הראוני שנקבע בהצעת החוק להגבלת השכר מ-3.5 מיליון שקלים לכ-2.3 מיליון שקלים בלבד. מעבר לרף זה, לא יוכרו הוצאות השכר של החברות לצורכי מס.
"זהו צעד ראשון שמהווה תקדים היסטורי של ממש. בפעם הראשונה, הממשלה והכנסת אומרות אמירה חד-משמעית שהפערים ההולכים ומתעצמים בין המעמדות אינם נסבלים עוד, וכי את הדבר הזה הולכים לתקן. במדינה שמשפחות רבות עם שני בני זוג עובדים מתקשות לגמור את החודש, לא ייתכן יהיו כאלו שירוויחו שכר דמיוני של מיליוני שקלים", אמר יושב-ראש הוועדה, ח"כ
משה גפני.
חרף ההסכמות על הרף להגבלת השכר, שזוכה לתמיכת שר האוצר כחלון, טרם גובשה בבוקר הסכמה באשר לדרישות נוספות של חברי כנסת להטיל עיצומים על חברות שייבחרו להמשיך ולשלם שכר מעבר לרף שייקבע בחוק. לאור זאת, דחה גפני את ההצבעה על החוק לשעות אחר-הצהריים, לאחר ההצבעות במליאת הכנסת.
בצהריים הושגה פשרה בין האופוזיציה לקואליציה לפיה שכר הבכירים בגופים הפיננסיים יוגבל ל-2.5 מיליון שקלים בשנה, או לפי 35 מהשכר הנמוך בחברה. זו הפעם הראשונה בה שכר הבכירים נקשר בשכר העובדים הזוטרים בחברה. מעבר לכך החברה תשלם מס מוגדל כבר מהשקל הראשון המשולם לאותו בכיר. גפני: "מהלך היסטורי! צעד ראשון בתיקון אי-השוויון בחברה. הזמנים השתנו ומכאן ואילך נבחן כיצד להחיל את הגבלת השכר על כלל החברות הציבוריות במשק, לרבות חברות ריאליות".
גפני קרא לחברי הכנסת "להסתפק לעת עתה בהישג התקדימי של הורדה דרמטית של רף השכר לבכירים ולהימנע לפי שעה, מהוספת מגבלות וסנקציות קיצוניות כנגד חברות שימשיכו לשלם שכר גבוה מעבר לרף", וזאת נוכח התנגדויות להצעת החוק, אפילו עם רף גבוה יותר של 2.5 מיליון שקלים בקרב גורמים בממשלה, החל מהממונה על שוק ההון באוצר,
דורית סלינגר, וגורמים נוספים. גפני: "עלינו לנצל את ההזדמנות ההיסטורית שיש בידינו ובכך להעביר את המסר החד-משמעי שפערי מעמדות כה גדולים אינם מתקבלים עוד. לאחר-מכן נצטרך לעקוב אחר היישום ונפעל לתקן ולשפר ככל שהדבר יידרש".
"סנקציה מגוחכת" חברי הכנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה, בירכו על הצעת החוק ועל נכונותו של שר האוצר לקבל את דרישת ועדת הכספים להוריד את הרף להגבלת השכר מ-3.5 מיליון שקלים לכ-2.3 מיליון שקלים. ח"כ
מנואל טרכטנברג (
המחנה הציוני): "יש לשקול עוד שני צעדים נוספים; הרחבה לחברות ציבוריות ולא רק מגזר פיננסי. וכן לקבוע שמי שעובר את הנורמה של 2.3 מיליון שקלים ישלם מס גבוה יותר החל מ-1.5 מיליון ש"ח ומעלה. אחרת הקנס המוטל על החברה בה הוא מועסק ועל הבכיר יהיה קטן והדרגתי ולא ישפיע לכיוון הריסון אליו אנחנו שואפים. זה צעד היסטורי ויש להמשיך בשני הכיוונים האלה שיהיה ברור שלא משלימים עם שכר מופרז".
ח"כ
שלי יחימוביץ' (המחנה הציוני): "גם 2.3 מיליון שקלים הם עדיין שכר שמעל 200 אלף שקלים בחודש, כך שאין לבכות על אותם בכירים, כי במקביל שכר המינימום הוא פחות מ-5,000 שקלים. הסנקציה היא מגוחכת, עובדים פה על מנגנון הבושה. אבל ראינו כבר שהמנגנון הזה לא עובד. כשהכריחו את החברות לפרסם את שכר הבכירים זה רק הגביר את התחרות ביניהם, מי מרוויח יותר. יש לקבוע מיסוי יותר גבוה מהשקל הראשון ולא רק על התוספת ואז סעיף הבושה יהיה הרבה יותר משמעותי. מנגד, אני בעד לתגמל בכירים אך בהלימה להעלאת השכר הנמוך ביותר בחברה ושזה יכלול עובדי קבלן, נותני שירותים ועובדים של נותני שירותים, לרבות מוקדנים, אנשי ניקיון, מאבטחים וכד'". ח"כ
זהבה גלאון (מרצ): "גם 2 מיליון ש"ח זה שכר גבוה מאוד. יש להתנות שאם ישלמו כזה שכר, אזי שישלמו לעובד הכי זוטר 10,000 שקלים. בנוסף, להטיל גם על חברות ציבוריות".
זוהר: עד פי 35 ח"כ
מיקי זוהר (הליכוד) הוא שהציע להנמיך את הרף לשכר של עד פי 35 מהשכר הנמוך בחברה. ח"כ
רחל עזריה (כולנו): "בשנים האחרונות יש השתוללות בשכר הבכירים, ואנשים שעושים עבודה מקבילה במגזר הציבורי מרוויחים הרבה פחות ולא כי יש הבדלים בכישרון אלא כי אפשר. ועכשיו למדינה יש אמירה בנושא. לא ייתכן שהפער בין הנגידה למנכ"לית בנק יהיה כה גדול". ח"כ
מרב מיכאלי (המחנה הציוני): "הנזקים שעושה השכר המופרז לתפקוד החברות עצומים, כי מאפשר לבעלי השליטה להחזיק בובות על חוט שעושות כל שהם רוצים, כי מתוגמלים באופן בלתי סביר. יש להחיל על כל החברות במשק וחברה שרוצה לחרוג מהמגבלות שלא תהיה לה הכרה על הוצאות שכר לצרכיי מס מהשקל הראשון ולקשור בין השכר הגבוה ביותר לשכר הנמוך ביותר בחברה". ח"כ
אראל מרגלית (המחנה הציוני) הציע יוזמה בתחום הסנקציות האישיות: "ברגע שהעונש מוטל על החברה, מי שנענש זה הציבור, כי רוב בעלי המניות בחברה הם הציבור ולכן יש לקבוע מדרגת מס נוספת וייחודית לבעלי שכר מופרז - מס שולי בשיעור 70% ואז הסנקציה תופעל-כנגד הבכיר ולא כנגד הציבור".
ח"כ רחל עזריה (כולנו), אמרה כי צמצום פערים כולל את הוזלת יוקר המחיה, בניית דירות לזוגות צעירים, וגהגבלת שכר בכירים. "שר האוצר
משה כחלון עשה צעד אמיץ אחרי שנים של מאמצים כאן בכנסת שלא צלחו להגביל את שכר הבכירים. במציאות הישראלית שבה יותר ויותר אנשים מרוויחים שכר מינימום, ושבו השכר החציוני הוא כ-6,700 שקל, לא יכול להוית שבכירים בבנקים מרוויחים מיליונים מדי שנה על חשבון העמלות שלנו. אנחנו באים ואומרים שהחגיגה הזו תיפסק ושבכירים לא יוכלו לקבל את השכר המטורף שמשכו עד כה", אמרה.
הבנקים: התערבות ראשונה מסוגה נציג איגוד הבנקים, טל נדב: "מדובר בחוק קיצוני מאוד ואם כבר קובעים את העיקרון אזי להחיל על כלל החברות במשק, אחרת תהיה זליגה של המנהלים הטובים ביותר דווקא מהענף שבו רוב הציבור משקיע את כספו, היינו מהחברות הפיננסיות אל חברות נדל"ן, היי-טק ואחרות. זאת בעוד דווקא הסקטור הפיננסי הוא הסקטור הכי מפוקח שיש עליו הכי הרבה רגולציה. החוק כפי שהוא מפלה ואולי לא יעמוד במבחן החוקתי. מדובר בהתערבות ראשונה מסוגה, צעד לא פשוט וספק אם הוא נחוץ באמת".
יו"ר ועדת הכספים גפני הביע בפני חברי הכנסת חשש, "שמא הצעות קיצוניות בשלב זה יכשילו את החקיקה. "אני חושש מאי-הצבעה על החוק. זו פעם ראשונה שזה הולך לקרות. יש מחלוקות בתוך הממשלה לגבי החוק ואני חושש שאם נתמהמה יותר מדי הוא לא יעבור" אמר. "זהו חוק תקדימי, שינוי היסטורי עם אמירה חברתית ראשונה במעלה. בשעות הקרובות, עד לחידוש הישיבה אחר-הצהריים נגבש ניסוח מעודכן של הצעת החוק באופן מסודר על-מנת להוציא מתחת ידינו את החוק הראוי ביותר שיתקן עוולה היסטורית של שנים של פערים בלתי נסבלים בין המעמדות בחברה".
