ליועץ המשפטי לממשלה תהיה זכות וטו על מינוי הנציב. כך עולה מתזכיר חוק נציבות הביקורת, שהפיץ (יום ד', 16.3.16) משרד המשפטים.
בנוגע למינוי הנציב, נאמר בתזכיר: "השר ימנה, בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה, אדם הכשיר לכהן כשופט של בית משפט מחוזי ואשר לו הכרות עם תחום הייצוג של המדינה בערכאות, לתפקיד נציב בירור תלונות הציבור על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות". מאחר שדרושה הסכמתו של היועץ המשפטי, ברור שבכך ניתנת לו זכות וטו, ושהנציב הנבחר יידע שהוא חייב את מינויו גם ליועץ - המכהן שש שנים (בעוד כהונתה של ממשלה ממוצעת היא שנתיים-שלוש).
על-פי התזכיר, היועץ המשפטי לממשלה יהיה נתון לביקורת הנציבות - בניגוד למצב הנוכחי. התזכיר מונה את הגורמים שיהיו נתונים לביקורת הנציבות: "תובע; מייצג המדינה בערכאות; פרקליטות המדינה על שלוחותיה ומחלקותיה; חטיבת התביעות במשטרת ישראל על שלוחותיה ומחלקותיה; מערך תביעות התעבורה במשטרת ישראל על שלוחותיו ומחלקותיו". דברי ההסבר מציינים במפורש, כי היועץ המשפטי נכנס להגדרת "תובע".
גם על פעולות מקדימות עוד מוצע, כפי שכבר הודיעה שקד, לבחון במשך שנתיים את מודל הפעילות של הנציבות. בשנה הראשונה היא תוסמך לערוך גם ביקורת מערכתית, ואילו בשנה השנייה היא תערוך רק ביקורת פרטנית, כך שלאחר מכן ניתן יהיה להחליט על המודל המועדף. כאשר הביקורת המערכתית לא תיעשה בידי הנציבות, יופקד עליה מבקר פנימי ייחודי במשרד המשפטים - שממצאיו אינם מתפרסמים ברבים.
ניסוח החוק בהקשר זה מלמד, כי ברירת המחדל כרגע היא שהנציבות תעסוק רק בביקורת פרטנית. זאת, מאחר שהחוק קובע ככלל את ההפרדה בין הביקורת הפרטנית לביקורת המערכתית, ומאפשר את קיום הביקורת המערכתית בידי הנציבות רק כהוראת שעה למשך שנה מיום פרסום החוק ברשומות. עם זאת, קיימות "הוראות שעה" רבות המוארכות מזה שנים.
בנוגע להגשת תלונות מוצע, כי רשאי להגיש תלונה, "כל אדם הרואה עצמו נפגע במישרין בשל מעשה או מחדל של הגורמים כאמור, שנעשו אגב טיפולו בעניין מסוים במסגרת תפקידו כתובע או כמייצג המדינה בערכאות, וזאת כאשר המעשה נשוא התלונה הוא בניגוד לחוק או ללא סמכות חוקית, או בניגוד למינהל תקין או שיש בו משום התנהגות או התנהלות בלתי ראויה. יובהר, כי הסעיף לא חל אך על פעולת הייצוג בבית המשפט, כי אם גם על פעולות מקדימות שנעשו במסגרת תפקידם כתובעים או כמייצגי המדינה בערכאות".
לא על הליך תלוי ועומד לצד זאת, מבטיח התזכיר את עצמאות שיקול הדעת המקצועי של הפרקליטים והתובעים, וזאת בעיקר "כאשר התלונה נוגעת להפעלת שיקול דעת משפטי. שיקול דעת זה מתייחס, בין היתר, להחלטות המתקבלות בנוגע לאופן ניהול ההליכים והכנתם, ובכלל זאת: הכנת עדים וראיות והגשתן, הליכי שימוע, הליכי גילוי חומר חקירה וראיות, הליכים בנוגע להגשת כתבי בי-דין, סגירת תיקים, ומגעים להסדרי טיעון והסכמי פשרה".
גם בהקשר זה ניתנת זכות וטו ליועץ המשפטי: "במקרה שבו מתעוררת שאלה אם מדובר בהפעלת שיקול דעת משפטי במקרה מסוים, יכריע בה היועץ המשפטי לממשלה. הנציב ישהה את בירור התלונה עד הכרעה בשאלה האמורה. הכריע היועץ המשפטי לממשלה כי מדובר בשיקול דעת כאמור, יופסק בירור התלונה".
עוד מוצע לקבוע, כי לא ניתן יהיה להגיש תלונות אנונימיות, וזאת כדי למנוע את השימוש בנציבות ככלי ניגוח נגד פרקליט/תובע. לצד זאת, יוכל הממונה על הנילון להודיע לנציב שהנילון פעל בהתאם להוראותיו או לנוהל המקובל. במקרה זה, יוכל הנציב להפסיק את הטיפול בתלונה נגד הנילון - ולבדוק במקום זה את התנהלות אותו ממונה.
התזכיר גם קובע, כמו המצב כיום, את המקרים בהם לא תיבדק תלונה. המרכזי שבהם הוא תלונות על הליך משפטי תלוי ועומד, כאשר רק באישורו של היועץ המשפטי לממשלה ניתן יהיה לבדוק אותן. כמו-כן לא תיבדק תלונה שהיא "היא קנטרנית או טורדנית על פניה או עוסקת בזוטי דברים".
חובה להשיב לנציב התזכיר גם מחייב את המבוקרים להשיב לפניות הנציב ולמסור לו כל חומר רלוונטי, וזאת בניגוד להתנהלותם כיום, אם כי אין בו סנקציה על מי שלא יעשה זאת: "לצורך בירור התלונה, רשאי הנציב לקבל מכל גורם, בתוך התקופה שיקבע ובאופן שיקבע, כל ידיעה או מסמך העשויים, לדעתו, לסייע בבירור התלונה, לרבות דברים שנמסרו בבית משפט הדן בדלתיים סגורות, ובלבד שעל ידיעות או מסמכים אלו לא חל חיסיון על-פי דין.
"מי שנדרש למסור ידיעה או מסמך כאמור, ימלא אחר הדרישה. מי שנדרש להשיב לשאלות הנציב, יהיה חייב להשיב נכונה על כל השאלות שנשאל, למעט שאלות שהתשובות עליהן יהיה בהן כדי להעמידו בפני סכנת אשמה פלילית".
לצד זאת, מובטחת לפרקליטים ולתובעים הזכות להשיב בפירוט על הטענות. גם בהקשר זה, ניתנת ליועץ המשפטי לממשלה זכות וטו: "במקרה שבו טוען הנילון כי יכולתו להתגונן מפני התלונה נפגעת באופן משמעותי בשל כך שהמידע הדרוש להגנתו הינו מידע שגילויו אסור לפי כל דין (כגון מידע החוסה תחת חיסיון), והיועץ המשפטי לממשלה מצא כי טענה זו מוצדקת, רשאי היועץ המשפטי לממשלה להודיע לנציב על הפסקת בירור התלונה, והנציב יפסיק את בירורה".
דוח - בלי שמות אם הנציב מוצא שהתלונה מוצדקת, הוא רשאי להמליץ על תיקון הליקוי ועל הדרך והמועד לתיקונו. הנילון והממונה עליו מחויבים להודיע לנציב על הצעדים שננקטו לתיקון הליקוי. אם לא יעשו זאת "בתוך פרק זמן סביר", או שההודעה לא תניח את דעתו, יהיה הנציב רשאי להביא את העניין בפני שר המשפטים או היועץ המשפטי.
הנציב יגיש מדי שנה לשר וליועץ המשפטי דוח על פעילותו, שיכלול נתונים מספריים על עבודתו ותיאור של תלונות לפי בחירתו, תוך השמטתם שמותיהם של הנילונים והמתלוננים. פרסום שמות ייעשה רק בהסכמתם של השר והיועץ. עוד מודגש, כי ממצאי הנציב לא יוכלו לשמש גורם כלשהו לשם קבלת סעד או זכות משפטיים שלא היו להם לפני כן.
בנוגע למבנה המינהלי של הביקורת, התזכיר מדבר על הקמת יחידה לבירור תלונות במשרד המשפטים, בראשה יעמוד מי שראוי להיות שופט מחוזי. מודגש בו, כי הנציבה
הילה גרסטל תמשיך למלא את תפקידה ויראו אותה כמי שנבחרה בהתאם להוראות החוק. כהונת הנציב תהיה לחמש שנים, והוא יהיה כפוף ליועץ המשפטי לממשלה.
