עובדי חדר הבקרה במפעל הכלור של מפעלי ים המלח בסדום ישנו בזמן המשמרת - כך גילו (9.3.16) בכירים בחברה בביקורת פתע. לדברי החברה, העובדים ישנו במיטות מאולתרות באמצעות כריות, ספות וכסאות, וחלקם אף פשטו את חולצותיהם לפני השינה.
המנהלים הסתובבו במתחם, צילמו את העובדים שישנו בחדר הבקרה ואשר לא שמו לב למתרחש סביבם והמשיכו לישון עד אשר המנהלים העירו אותם משנתם. בחדר הבקרה לא היה אף עובד ער, כל זאת בזמן שפעילות הייצור נמשכת. לדברי ההנהלה, מדובר באירוע חמור ביותר ובעל השלכות חסרות תקדים, הן בפן הבטיחותי הן בפן המשמעתי, כאשר מפעל כימי מסוכן נותר ללא השגחה.
ההנהלה שלחה לעובדים אלה זימונים לבירורים משמעתיים והודיעה להם על השעייתם. בתגובה פנו ההסתדרות ומועצת העובדים לבית הדין האיזורי בבאר שבע, אשר ביטל את ההשעיה. הנהלת מפעלי ים המלח הגישה (17.3.16) לבית הדין הארצי לעבודה ערעור על החלטה זו, בטענה שבית הדין האיזורי קבע קביעות שגויות בנוגע לתשתית ההסכמית בין הצדדים, ללא ניתוח של ההסכמים, הוראותיהם, תכליתם, נסיבות חתימתם, ההקשר התעשייתי וסבירות הפרשנויות המוצעות.
לדברי החברה, באמצעות עוה"ד נחום פינברג, יעקב מלישקביץ ואוהד גלעדי, קביעת בית הדין האזורי לפיה לא מקום להגדיר את מעשי העובדים כ"עבירת משמעת חמורה" לא נומקה ולא נותחה, והיא שגויה מן היסוד. היא טוענת, כי החלטה זו גורמת נזק בלתי הפיך ליכולתה לאכוף כללי בטיחות ומשמעת, ולנהל את עובדיה האמונים על הפעלת מפעלים כימיים רגישים, וכי התוצאה היא שיש לה כלים מוגבלים ביותר לטפל באירוע משמעתי ובטיחותי כה חמור.
מפעלי ים המלח מציינת, כי לפני זמן לא רב, עובדי משמרת באחד המפעלים (מפעל גלעון) הפקירו את עמדותיהם וצפו בטלוויזיה, ובמפעל פרצה שריפה מבלי שעובדים אלה שמו לב לכך, אלא עובדים במפעל סמוך לאחר שהלהבות עלו השמימה.
