בעת חילוט זמני של רכוש השייך לחשוד בעבירה, "יש לשמור על האיזון העדין שבין זכות הקניין של המבקש וחופש עיסוקו, אל מול האינטרס הציבורי והצורך להבטיח כי גזר דין הכולל חילוט כספי העבירה, בהינתן העמדה לדין והרשעה, יוכל להתממש". כך אומר (יום ב', 21.3.16) שופט בית המשפט העליון,
ניל הנדל.
הנדל קיבל חלקית את בקשתו של הח"כ לשעבר
מיכאל גורלובסקי לשחרר כספים שנתפסו בעת מעצרו בשנה שעברה, כדי שהחברה שבשליטתו תוכל להמשיך לתפקד. גורלובסקי הוא בעלי 75% ממניות חברה ד.נ הנדסה תכנון וייעוץ, שלפי החשד זכתה במכרזים של נתיבי ישראל תמורת שוחד.
שופט השלום מנחם מזרחי שחרר 500,000 שקל מתוך הרכוש התפוס, השופטת המחוזית נגה אהד קיבלה את ערעור המדינה וביטלה את השחרור, ואילו הנדל קיבל כאמור חלקית את ערעורו של גורלובסקי. לדבריו, לחילוט במקרה זה יש השלכות על צדדים שלישיים ובראשם עובדיה של החברה, הזקוקה למשאבים לצורך פעילותה וזאת מעבר למחזורה השוטף. לפיכך, "נכון יהיה לשחרר סכום מסוים, אך לא מעבר לכך, עבור צרכי החברה, כזה שיאפשר לה להמשיך פעילותה ולמנוע קריסתה, אף אם בצמצום מה".
הנדל קבע, כי המדינה תשחרר 300,000 שקל, אשר יועברו לנאמנותו של עו"ד אשר אקלסרד, סניגורו של גרילובסקי, וזאת כדי להבטיח שהם ישמשו רק לצרכיה של החברה: שכר לעובדיה, שכר דירה, תשלומים לרשויות ותשלומים שוטפים. את גורלובסקי ייצגו אקסלרד ועו"ד סיוון מונק, ואת המדינה - עוה"ד ענת גולדשטיין וערן לזר.