סחבת מכוונת שיצר עורך דין שהורשע בעבירות משמעת הביא להחמרת עונשו, והוא הושעה לשבעה חודשים מן הלשכה.
עו"ד נפתלי גור-אריה הודה והורשע ביולי 2013, בבית הדין המשמעתי של מחוז תל אביב בלשכה, בעבירות של אי-מתן עזרה לבית המשפט לעשות משפט, פגיעה בכבוד המקצוע והתנהגות שאינה הולמת. בית הדין הורה לצדדים להודיע לו בתוך חודש האם הגיעו להסכמה על העונש, אך נאלץ להמתין שנתיים וחצי בטרם הצליח לגזור את העונש.
הדיינים עוה"ד שלומי באשי, רוני קשלס וטל יקר מתארים בהרחבה (17.3.16) את ההליכים הרבים בהם נקט גור-אריה, כולל בבית המשפט העליון, ואשר הביאו לכך שלא ניתן היה להכריע בעונשו. גור-אריה "אינו מקבל את מרות בית הדין, אינו מפנים את ההליכים המתנהלים נגדו ומתעלם לחלוטין מסדרי הדין ומהחלטות בית הדין".
לדברי הדיינים, מסיכומיו של גור-אריה ברור שהוא טרם הפנים את הרשעתו, מעלה טענות כלפי כל הסובבים אותו למעט עצמו, ונראה שאיננו מבין מדוע הורשע ומה בכלל הוא עושה בהליך המשמעתי. בנוסף לכך, מאחוריו הרשעות משמעתיות ושנתיים של השעיה.
באשי, קשלס ויקר ממשיכים: "חמור מכל הינו העדר ההפנמה המוחלט של הנאשם, את הפסול במעשים שביצע ואת האחריות אשר עליו לקחת על מעשים אלו. הנאשם מעלה טענות בדבר 'רדיפה' ומאשים כל מי שניתן, ובכלל זה את ועדת האתיקה, את פרקליט המחוז, את חברי בית הדין, את עורך דינו ועוד ועוד". גור-אריה חוזר שוב ושוב על טענות שנדחו בכל הערכאות האפשריות, ולכן קיים חשש שזוהי רק שאלה של זמן עד שיחזור על מעשיו.
עוד מציינים הדיינים, כי מעשיו של גור-אריה לאחר הרשעתו מאיינים את החיסכון בזמן שהושג בזכות הודאתו. "הננו רואים חובה לעצמנו לקצוב לנאשם עונש אשר יבהיר את הסתייגותנו מן העבירות שעבר, כמו גם מהתנהלותו לאחר שהורשע", מסכם בית הדין, תוך שהוא מציין שהתחשב גם במצבו הכלכלי והבריאותי של גור-אריה. את ועדת האתיקה ייצג עו"ד יוסי זויטא.
