צ'רלי יהודה, אחד הנאשמים בתיק
בנימין בן-אליעזר, טוען שחוקרי יאח"ה לעגו לו, פגעו בזכויותיו, התעלמו ממצבו הנפשי ובמקרה אחד - כמעט פגעו בו פיזית. הטענה מועלית (17.3.16) בבקשתו של יהודה לקיים משפט זוטא על קבילות הודעותיו.
על-פי כתב האישום, יהודה המיר עבור בן-אליעזר מט"ח ב-800,000 שקל, ובכך ביצע עבירה של
הלבנת הון, שכן הוא סייע לפואד להסתיר את הכספים הבלתי-חוקיים שקיבל. סניגוריו של יהודה, עוה"ד
גיל דחוח ו
גלית רוטנברג, אומרים שהוא לא הכחיש את המעשים, אך החוקרים רצו להפליל באמצעותו את פואד ולהוציא מפיו הודאה ביסוד הנפשי של העבירה.
"חקירותיו של הנאשם בוצעו תוך שימוש ציני וקר של החוקרים ב'ערב רב' ומשולב של אמצעים פסולים, שאין להם מקום בעידן המודרני ובמערכת אכיפה תקנית", נטען בבקשה. "החוקרים ניצלו את כוחם ומרותם על הנאשם באופן קיצוני וללא כל ריסון... כשהם מגיעים כפסע מפגיעה פיזית בנאשם".
בין היתר טוענים הסניגורים, כי לחוקרים היה צריך להיות ברור שיהודה - שהיה אז בן 66 ולדבריהם הוא "בעל קשיי הבנה ותקשורת ייחודיים" - לא הבין את פשר חקירתו באזהרה, והם השפילו אותו באמירות פוגעניות שחלקן גזעניות. החוקרים איימו על יהודה בצורה ברוטאלית מחד-גיסא, נטען עוד, ומאידך - הבטיחו לו שישוחרר אם יגיד את המצופה ממנו. למעשה, נאמר עוד, השוואת צילום החקירה להודעות עליהן חתם יהודה מעלה, כי החוקרים "דיבבו" אותו ושמו בפיו את ההודעות.
בחקירה ביוני 2014, נאמר בבקשה, "האיומים הגיעו כדי גבולות האיום הפיזי, כאשר עיון בקלטת החקירה מגלה תמונה מזעזעת ומחפירה, בה חוקר כמעט הופך על הנאשם את השולחן ומפיל את משקפיו, תוך כדי שהוא צועק עליו. למותר לציין, כי פעולה זו לא תועדה בהודעה או בתמליל".
בתשובתו לכתב האישום אומר יהודה, כי הוא היה מיודד עם בן-אליעזר, ביצע עבורו שליחויות שונות וראה לו לכבוד חברות זו. לדבריו, הוא לא המיר כספים עבור פואד אלא רק נטל אותם לצ'יינג', בהנחה שבן-אליעזר אינו עושה זאת בעצמו בשל מעמדו הציבורי הבכיר. לטענת יהודה, הוא לא ידע שיש לדווח לרשויות על המרות אלו, ובכך סמך על דבריו של פואד. עוד הוא מדגיש, כי בשום שלב לא ידע על המעשים האסורים המיוחסים לבן-אליעזר.
