כתב אישום נגד עורך דין העוסק בסכסוך פרטי עשוי להוות עילה להשעייתו עד לסיום ההליכים נגדו. זו המסקנה העולה מהחלטתו של בית הדין המשמעתי הארצי (22.3.16) של הלשכה בעניינה של עורכת דין מסוימת.
עורכת הדין מואשמת בשתי עבירות של איומים ובעבירה של הטרדה, בעקבות מספר רב של מסרונים ששלחה לעו"ד אחר, שהיה אז בא-כוחה, במסגרת סכסוך שכר טירחה. בית הדין במחוז תל אביב אמר שמדובר ב"מסרוני קללות, נאצות ואיומים אשר הדעת אינה סובלת ושאיני רואה מקום וצורך לחזור עליהם".
בית הדין המחוזי (עוה"ד שרון גרשוני, ירון דניאל ונחשון אקסלרוד) דחה את בקשת ועדת האתיקה המחוזית להשעות את עורכת הדין, אך בית הדין הארצי קיבל את ערעורה של הוועדה. עוה"ד יעל פנקס, שמואל פז ויורם תובל הסכימו עם בית הדין המחוזי בדבר קיומן של ראיות לכאורה נגד עורכת הדין ובדבר הקלון לכאורה שדבק במעשיה, אך חלקו במסקנתו של המחוזי לפיה מדובר בסכסוך פרטי בלבד.
פנקס אומרת: "קיימת סתירה ברורה בין מה שנקבע על-ידי בית הדין באשר לנושא הקלון והתנהגות עורך הדין בכלל, לרבות ובמיוחד ההתנהגות המיוחסת למשיבה בכתב האישום, לבין הקביעה המאוחרת יותר, כי מדובר בסכסוך פרטי". לדברי פנקס, עורך דין מחויב לנהוג בחברו בכבוד, בדרך ארץ ובהגינות, שכן הוא מייצג את המקצוע כולו ואף את מערכת המשפט. "אין להעלות על הדעת ואין לקבל כי עורך דין ינהג באופן המיוחס למשיבה", היא קובעת.
"בנסיבות תיק זה, לא מצאתי כי יש מקום או ערך להגבלת ההשעיה ותיחומה", ממשיכה פנקס, "בהיות המעשים המיוחסים בתחום ההתנהגות האישית ושיח אלים ופוגעני כלפי הציבור, בשונה מעבירות אחרות".
יצוין, כי לאחר מכן הגיעה עורכת הדין להסדר טיעון במשפט הפלילי, ולפיו נדונה ל-80 שעות של"צ ללא הרשעה ושמה נאסר לפרסום. בעקבות זאת, החליט בית הדין לבטל את השעייתה.