מנכ"ל נמל אשדוד לשעבר,
שוקי סגיס, ומי שהיה יו"ר ועד העובדים בנמל,
אלון חסן, מואשמים בעבירות שחיתות נרחבות בנמל. כתב האישום נגדם ונגד ארבעה נאשמים נוספים הוגש (יום א', 27.3.16) לבית המשפט המחוזי בבאר שבע. הנאשמים האחרים הם
דוד חסן (בן-דודו של אלון),
אורי בלטר,
יניב בלטר וחברת דנה לוגיסטיקה.
לדברי המדינה, מעשי השחיתות של חסן הניבו לו ולמקורביו רווחים של מיליוני שקלים בשנים 2013-2010. חסן ניצל את כוחו הרב בנמל, תוך שסגיס משתף עימו פעולה - טוענת הפרקליטות. המדינה מציינת, כי חסן נשא בשורה של תפקידים בנמל, וכך הייתה לו "השפעה על כלל הפעילות שנעשתה בתחומי הנמל, בעיקר בתחום התפעול והפעלת ציוד מכני בנמל".
כתב האישום מייחס לאלון חסן לקיחת שוחד, בקשת שוחד, מרמה והפרת אמונים של עובד ציבור ובתאגיד, סחיטה באיומים, קשירת קשר לביצוע פשע, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, מרמה והפרת אמונים של עובד ציבור,
הלבנת הון, עבירות מס ועוד. על-פי כתב האישום, חסן קיבל במישרין 2.5 מיליון שקל מתוך הרווחים הפסולים של חברת דנה לוגיסטיקה שעימה פעל.
שוקי סגיס מואשם בעבירות של מרמה והפרת אמונים של עובד ציבור ובתאגיד וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות. דוד חסן, שותפו לעסקים של אלון חסן, מואשם בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע (שוחד והלבנת הון), קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, סחיטה באיומים, זיוף, הלבנת הון, עבירות מס ועוד. המדינה אומרת, כי היו לו קשרים קרובים עם חסן, והשניים נהגו "לקיים פגישות אישיות שלא בנוכחות גורמי נמל אחרים, באופן שוטף וללא תיעוד, ולצאת לנסיעות משותפות לחו"ל לבדם במסגרת בחינת ההתכנות למהלכים אסטרטגיים עתידיים בנמל".
יד ביד עם דנה לוגיסטיקה בעניינם של האחים בלטר וחברת דנה לוגיסטיקה שבבעלותם גובשו הסדרי טיעון. השלושה, שהיו שותפיו לעסקים של אלון חסן, יודו ויורשעו בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע (שוחד), קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, מרמה והפרת אמונים ועוד. יניב בלטר ודנה לוגיסטיקה יורשעו גם בהלבנת הון, עבירות מס ועוד. יניב בלטר יישלח ל-18 חודשי מאסר, ייקנס ב-600,000 שקל ויחולט ממנו רכוש ב-2.9 מיליון שקל. אורי בלטר צפוי לשישה חודשי עבודות שירות ולקנס של 500,000 שקל. דנה לוגיסטיקה תיקנס ב-100,000 שקל ויחולט ממנה רכוש ב-600,000 שקל.
על-פי כתב האישום, חסן ניצל את מעמדו להשגת התקשרויות פסולות לחברת דנה לוגיסטיקה, שבעליה (האחים בלטר) היו קשורים אליו קשר הדוק. דוד חסן היה גם הוא מבעלי החברה, טוענת המדינה, אך מעמדו בה הוסתר. סגיס וחסן אפשרו לחברה לפעול בנמל אשדוד לצרכיהם של חסן ומקורביו, וסייעו לה לזכות בעבודות מלקוחות מובילים בנמל.
על-פי כתב האישום, כל הנאשמים ניצלו את תלותם הכלכלית של אותם לקוחות בנמל ובוועד העובדים, והציגו בכזב את דנה כגורם ששכירת שירותיו הכרחית לפתרון בעיותיהם של לקוחות הנמל מול הנמל והוועד. התקשרויות אלה הזרימו לקופתה של דנה 22 מיליון שקל, שהועברו בחלקם כשוחד לחסן באמצעות עסקיו הפרטיים, ואף שימשו חלק מהחשודים לעסקות בינלאומיות של סחר בדלק גנוב והלבנת הון.
מרמה באספקת מוצרי ניקוי עוד מתייחס כתב האישום לחברת הופס למוצרי ניקוי, שהייתה גם היא בשליטתו של חסן, ואשר בה שימש בן-דודו אבי חסן כמנהל הכספים. מאחר שאלון חסן ידע שחברה זו לא תוכל להתקשר במישרין עם הנמל, הוא התקשר עם חברת קליר החזקות שבבעלות מקורביו, דניאלה צבאן וברוך רונן. חסן פעל בעצמו ובאמצעות עובדי נמל אחרים, לעתים תוך הפעלת לחץ ובמרמה, כדי להבטיח שהצעות המחיר שהוגשו ע"י קליר הן שיזכו במכרזי הנמל.
בדרך זו הצליח חסן לוודא שחברת הופס תספק לנמל באופן קבוע את חומרי הניקוי (מסיר שומנים קשים ומשחה לניקוי ידיים), בהיקף שהגיע למיליון שקל בשנים 2013-2010, וזאת תוך ביצוע עבירות מרמה והלבנת הון. סגיס ידע על הבעייתיות בהקשר זה, ואף על-פי כן נמנע באופן שיטתי מלעצור התקשרות פסולה זו.
שקט תעשייתי תמורת תשלום פרשות נוספות אליהן מתייחס כתב האישום נוגעות ליצואני גרוטאות מתכת, חברת נשר וחברת כי"ל דשנים. לטענת המדינה, חסן ואחרים פעלו במרמה מול לקוחות הנמל כדי לקדם את שירותיה של חברת דנה לחברות אלה בתחום פיקוח ובקרה, זאת בתמורה ל"שקט תעשייתי", להגדרתם, שיאפשר את פעילות החברות בנמל ללא שביתות וללא עיצומים.
בין היתר נטען, כי חסן גרם לעצירת עבודות הטענת גרוטאות המתכת של חברות גרין לנד מחזור, נבארי מתכות, משה שלי מתכות ושאול גואטה. לאחר מכן הציעו להן דוד חסן ויניב בלטר לשלם לדנה שני דולרים לכל טון של מתכת, בתמורה לכך שיוכלו לחזור ולהעמיס את המתכות על הספינות. היצואנים נאלצו להסכים לכך, בשל המצוקה הקשה אליה נקלעו בעקבות עיצומי העובדים בהנהגתו של אלון חסן.
בצורה דומה, נטען עוד, נסחטו כספים מחברת נשר. החברה מייבאת דרך נמל אשדוד את חומר הגלם "קלינקר" החיוני לייצור המלט, ובשנת 2013 גרמו לה עיצומים של עובדי הנמל לנזקים כבדים. הפעם היה זה סגיס שהציע לראשי נשר להתקשר עם חברת דנה, באומרו שהיא תוכל לספק את הפיקוח החיצוני הדרוש לפריקת ה"קלינקר" - למרות שלא היה כל צורך בפיקוח כזה. נשר נאלצה לשלם שני דולרים לטון, ובכך הכל - 1.4 מיליון שקל.
16 מיליון שקל משמן בעניינה של כי"ל דשנים נאמר בכתב האישום, כי עובדי הנמל דיווחו בשנת 2012 למשרד להגנת הסביבה על מפגעים שנוצרו בשל פריקת הגופרית עבורה. לאחר מכן פנו דוד חסן ואורי בלטר לכי"ל, הציעו לה את "שירותי הפיקוח" של דנה ואלון חסן אף איים במפורש לשבש את העבודה עבורה אם לא תיענה. אולם כי"ל דחתה את הדרישות.
עוד נטען בכתב האישום, כי סגיס נתן לדנה הרשאה לספק שירותים למפעיל הקידוח של חברת שמן בתחומי הנמל, זאת ללא מכרז. סגיס העלה בפני ראשי שמן (המנכ"ל
יוסי לוי והסמנכ"ל רונן אלוש) טענה שקרית, לפיה לפי נהלי הנמל, מותר לפעול בתחומיו רק באמצעות ההתקשרות עם דנה. במקביל, הבטיח חסן לראשי שמן שפעילותם בנמל תתבצע כסדרה, ללא שביתות ועיצומים. דנה התחייבה להעמיד לרשותה של שמן שטחי אחסון ותפעול בנמל בהיקף פי עשרה ממה שהחזיקה בפועל, תוך שסגיס מסייע לה להשיג את השטחים הדרושים, וכך קיבלה במרמה 16 מיליון שקל.
כתב האישום הוגש באמצעות עוה"ד צחי יונגר ועמיחי חביביאן. בשוליו מבקשת המדינה לחלט רכוש רב של חסן, הכולל בית פרטי, שתי דירות במלון אשדוד ביץ', ג'יפ אאודי ומכונית מרצדס (שכבר נתפסו) ושלוש משאיות איווקו.
