שליש מהחברות הסתלקו מהבורסה מעודף רגולציה ואווירה אנטי עסקית

הבורסה הישראלית התכווצה בעשור האחרון בכשליש. בשנת 2007 נסחרו בבורסה 654 חברות, ואילו בשנת 2016 נסחרות 458 חברות בלבד. הנתון המדאיג הוצג (יום ב', 28.3.16) בכינוס שהתקיים בכנסת במעמד שר האוצר ובכירי שוק הון במטרה לקדם תיקוני חקיקה ותמריצים שיחזירו את הרלוונטיות לבורסה. פרופ' שמוליק האוזר, יו"ר רשות ניירות ערך, אמר בכינוס כי חובה ליצור לחברות ודאות רגולטורית ולשנות את מה שהגדיר "האווירה האנטי עסקית". "שוקי הון טובים בעולם הם אלה שהרגולציה עליהם איכותית. אבל שוקי הון מצוינים הם אלה שמצטיינים בוודאות רגולטורית", ציין. ח"כ אלי כהן, יוזם הכינוס יחד עם ח"כ איילת נחמיאס ורבין, הסביר כי כי הכינוס נעשה על-רקע המשבר בשוק ההון. "העיתוי על-רקע חקיקת שכר הבכירים במגזר הפיננסי ועל-רקע מתווה הגז, יש שיגידו שהוא בעייתי ובצדק. אולם, אם לא נעצור היום את הדרדרות שוק ההון, פושט לא יהיה שוק הון", טען. עוד התייחס להתכווצות הבורסה ואמר כי במקום לצמוח בעשור האחרון חלה התכווצות של 30%. "מי שיכול - בוחר להנפיק בחו"ל", אמר והוסיף כי מאז אינטל אף חברה בינלאומית לא הגיעה לישראל. "חברות בוחרות לא להנפיק משתי סיבות עיקריות- נטל הרגולציה והאווירה האנטי עסקית. על-מנת להמחיש את האוירה האנטי עסקית, נאמר שחלק גדול מהחברות הציבוריות פשוט נרתעו מלהגיע", ציין. ח"כ נחמיאס ורבין טענה כי על הרגולטור לעודד פיתוח של ממשל תאגידי חזק ודירקטריונים מקצועיים ועצמאיים על-מנת שנוכל לחזור לראות בורסה חזקה המשמשת פלטפורמה לחיזוק המשק ולהצפת ערך החברות. "חובה עלינו לפעול לשם צמצום הרגולציה בכפייה ולעידוד רגולציה פנימית, בשיטת המקל והגזר. הליכים אלה, מלבד חיזוק הבורסה יתכון והיו מייתרים את הצורף בפיקוח של שכר הבכירים בחברות הפיננסיות. חיזוק הבורסה צריך להיות יעד לאומי, שכן אין פנסיה בלי שוק הון משמעותי שמאזן בין סיכון לסיכוי", אמרה.