בן-זקן: אכיפה בררנית בהשוואה למסר ואשכנזי

ג'קי בן-זקן טוען (29.3.16), כי העמדתו לדין בפרשת בנימין בן-אליעזר מהווה אכיפה בררנית ומצדיקה את ביטול כתב האישום נגדו. בין היתר אומר בן-זקן, כי הוא הופלה לרעה בהשוואה לעו"ד אורי מסר ולגבי אשכנזי. בן-זקן, מבעליה של קבוצת שמן נפט, מואשם במרמה והפרת אמונים בשל קשריו עם בן-אליעזר וראש לשכתו דאז, איילת אזולאי. לטענת המדינה, בן-זקן ושותפו אברהם נניקשווילי העניקו לפואד טובות הנאה תמורת קידום ענייניה של שמן, במיוחד בנוגע לקידוח "מד אשדוד". לדברי בן-זקן, אין תקדים לכך שאדם פרטי הואשם יחד עם עובד ציבור בעבירה של מרמה והפרת אמונים, בשל קבלת מידע מישיבה כלשהי של רשות ציבורית. בכתב האישום נאמר, כי התמורה שקיבל בן-זקן מפואד ואזולאי הייתה בעיקר מידע על עמדתם של חברי מועצת הנפט בנוגע לבקשתה של שמן להעביר אליה את הקידוח, ובעקבות מידע זה הפעיל לחץ על חברי המועצה. עוד טוען בן-זקן, כי המדינה עצמה טענה בזמנו בבג"ץ, כי העמדתו לדין של אדם פרטי אינה עולה בקנה אחד עם הערכים המוגנים בעבירת המרמה והפרת האמונים. זה היה הנימוק שלא להעמיד לדין את מסר על קשריו עם אהוד אולמרט, מזכיר בן-זקן. הוא גם מזכיר את ההחלטה שלא להעמיד לדין את אשכנזי על מסירת מידע מסווג לעיתונאים בפרשת הרפז, באומרו שאם עובד הציבור שמסר מידע אינו עומד לדין - קל וחומר שאין לעשות זאת לאזרח הפרטי שקיבל את המידע. טענה נוספת של בן-זקן נסמכת על ההחלטה שלא להעמיד לדין איש על הדלפת מידע סודי מישיבות הקבינט במבצע צוק איתן. לדבריו, המידע מישיבת מועצת הנפט לא היה סודי - ושוב: בקל וחומר אין להעמיד לדין במקרה כזה. באותו הקשר מזכיר בן-זקן גם את ההחלטה שלא לפתוח בחקירה נגד אהוד ברק, בעקבות המידע הסודי שמסר בקלטות שפורסמו בשנה שעברה. לבסוף נאמר, כי בכל מקרה - המידע לא היה חסוי, שכן לבן-זקן הייתה זכות לקבלו. בהתייחסו ספציפית לסעיפי האישום אומר בין היתר בן-זקן, כי פואד לא היה שר התשתיות בתקופה הרלוונטית אלא עוזי לנדאו, וכי אזולאי לא הייתה עובדת ציבור כאשר ביקשה לסייע לו - בעקבות ידידותם ארוכת השנים - מול מועצת הנפט. הוא גם מזכיר, כי כאשר התכנסה מועצת הנפט בהרכב אחר - היא קיבלה את עמדתה של שמן בנוגע ל"מד אשדוד". את תגובתו של בן-זקן הגישו עוה"ד ירון קוסטליץ ושמחה אלבחרי.