שופט בית משפט השלום בירושלים, ד"ר אהוד גורדון, הרשיע (26.3.16) את ירון כהן באיומים רבים על שוטרים - אותם השמיע בשיחות טלפון שניהל עם עצמו.
כהן היה מודע לכך שימ"ר ירושלים מאזינה לטלפון שלו, התקשר ממנו למספר אחר שלו והשמיע שורה ארוכה של איומים ודברי נאצה קשים ביותר נגד שוטרים, בשמותיהם נקב. הדברים נאמרו לעיתים במשך עשרות דקות, וכללו בין היתר איומים מפורשים לפגוע בשוטרים ובבני משפחותיהם, לצד אמירות בוטות בלשון גסה ביותר.
כהן לא הכחיש שביצע את השיחות, אך העלה מספר טענות משפטיות. לטענתו, תוכן הדברים לא היווה איומים, הדברים נאמרו בפרטיות ביתו בינו לבין עצמו, והמשטרה הייתה חייבת להפסיק את האיומים ולא לאפשר לו להמשיך ולהשמיע אותם שוב ושוב. גורדון דחה את כל הטענות, אם כי זיכה את כהן ממקצת האישומים.
לגבי תוכן הדברים, אומר גורדון כי אין כל ספק שמדובר באיומים ישירים וחמורים. הם לא נאמרו בצורה פרטית, שכן כאמור כהן ידע על ההאזנה ואף כיוון את הדברים לשוטרים ספציפיים. המשטרה לא הייתה חייבת להתערב מיידית, שכן הדבר היה מוכיח בוודאות לכהן שהוא נתון להאזנה, והיה מסכל את החקירה שנוהלה נגדו בחשד לשורה של עבירות חמורות.
גורדון גם דחה את טענתו של כהן כאילו המשטרה התנכלה לו אישית, וקבע שעדויות כל השוטרים היו מהימנות וגם הוכיחו את החשש האמיתי שהאיומים יצרו בליבותיהם. הוא קובע, כי עדויותיהם של כהן ואשתו בנוגע להתנכלויות היו בלתי מבוססות; כהן עצמו מסר גרסה מתחמקת ועמוסת סתירות, ואילו עדותה של אשתו הייתה "עדות מטעם" מובהקת.
עם זאת, גורדון קבע שלא ניתן להרשיע את כהן באיומים על שוטרים שלא שמעו במו אוזניהם בזמן אמת את האיומים. לגבי השוטרים האחרים, החליט גורדון להרשיע את כהן רק בעבירה של ניסיון לאיומים. הוא גם זיכה אותו מאשמת העלבת עובד ציבור, שכן הדברים לא הושמעו לאוזניהם של אחרים. בסופו של דבר הורשע כהן בתשע עבירות של איומים ובשבע עבירות של ניסיון לאיומים. את המדינה ייצג עו"ד חן כינור, ואת כהן - עו"ד ודים שוב.