הנאמן: לפרק את החברות בקבוצת ענבל אור ולכנס את נכסיה האישיים

עו"ד איתן ארז, הנאמן בהקפאת ההליכים של ענבל אור והקבוצה שבבעלותה, ממליץ לעבור להליכי פירוק של החברות ולהוציא צו לכינוס נכסיה של אור. בדוח הראשון שהגיש (יום ה', 31.3.16) לבית המשפט המחוזי בתל אביב אומר ארז, כי אין כל סיכוי להבריא את החברות. לאור זאת, סבור ארז, מוטב לאפשר לכל פרויקט להיבנות בשיטת "משק סגור" על-ידי הדיירים ו/או בעלי הקרקע, בסיוע מפרק זמני. משמעות הדבר היא שהרוכשים יידרשו להוסיף כספים על אלו שכבר שילמו. ארז מסביר, כי החברות ואור לא הגישו הצעת הסדר, ולכן אין טעם לכנס אסיפות נושים. אור אינה מביאה כסף מהבית ואינה מציעה תרומת בעלים כלשהי להבראת החברות; ארז מזכיר, שהיא לא הפקידה אפילו את 1.5 מיליון השקלים שהיה עליה להזרים למימון החברות בתקופת ההקפאה.

הנושים איבדו כל אמון

מרבית הנושים, לרבות בנק מזרחי-טפחות ומע"מ, איבדו כל אמון בחברות ויצביעו מן הסתם נגד כל הסדר (אם יוצע בכלל), מה גם שהם נושים מובטחים ומועדפים, מוסיף ארז. המותג שהיה לקבוצה איבד לחלוטין את שוויו ואין להן כל יכולת שיווק. מצד שני, לעובדי החברות יש סיכוי לקבל את המגיע להם דרך המוסד לביטוח לאומי במקרה של פירוק. ארז מעלה נימוקים נוספים: החוק מגביל את תקופת ההבראה לתשעה חודשים, בה לא ניתן לסיים את הפרויקטים; את מרבית הזכויות בפרויקטים לא ניתן למכור, מכיוון שיש זכויות או הערות אזהרה לבעלי קרקע, רוכשי זכויות ועוד; ורק במסגרת פירוק ניתן יהיה לבצע חקירות ומהלכים של ביטול הענקות, הרמות מסך והליכים דומים. עוד אומר ארז, כי לכאורה קיימים בהתנהלות החברות היבטים בלתי חוקיים רבים. הוא מונה את העיקריים שבהם:

• העברת כספים מפרויקט לפרויקט תוך עירוב חברות.

• הוצאות כספים מחשבונות נאמנות או אי-הפקדת כספים בחשבונות נאמנות בניגוד למצגים (לטענת רוכשים רבים).

• אי-סדרים מול שלטונות מע"מ ואי תשלום מע"מ.

• מכירה כפולה של אותו נכס בפרויקט הושע 18 בתל אביב (לעופר לוזון ושלי נרקיס) ובפרויקט נוסף בשם הדר 1 בר"ג.

• מכירה רעיונית של דירות מעל למכסה שאושרה בסופו של דבר על-ידי העירייה.

• הסתמכות על מאזנים לא נכונים (ראו בהמשך).

• תשלום משכורות מופרזות ללא הסבר, כולל עובדים שעלות שכרם הייתה 57,000-35,000 שקל בחודש.

• הכללת נתונים לא נכונים בבקשה להקפאת הליכים.

• תשלום של 1.7 מיליון שקל מקופת החברה לבעלה לשעבר של אור בגין הסכם גירושין.

• קיומן של יתרות חובה גבוהות מאוד של אור לחברות, יתרות המראות משיכות של 8.3 מיליון שקל ללא בטוחה כלשהי.

החברות מימנו תכשיטים ומטפלת

לדברי ארז, לקבוצה חובות של עשרות מיליוני שקלים, כולל 17 מיליון שקל לבנק מזרחי (לו יש בטוחות שהוערכו ב-16-15 מיליון שקל), ו-17-16 מיליון שקל שצפוי מע"מ לדרוש (בטענה שהקבוצה לא גבתה וממילא לא העבירה מע"מ מרוכשי הזכויות; אור טוענת שפעלה על-פי חוות דעת משפטית). חובותיה האישיים של אור מוערכים ב-50-40 מיליון שקל, כולל 16 מיליון שקל לאיל השוק האפור שלי נרקיס, ערבויות אישיות של 20 מיליון שקל לרוכשים שונים, 9 מיליון שקךל לחברות ו-3 מיליון שקל לבעלה לשעבר. אור משכה מן החברות 6.5 מיליון שקל, לא כשכר או כדיבידנד, ממשיך ארז. בין היתר, החברות מימנו טיסות לחו"ל וחופשות משפחתיות בעשרות אלפי שקלים, אחזקת גינה ב-17,000 שקל, רכישת אופנוע ב-18,000 שקל, רכישות תכשיטים בעשרות אלפי שקלים מחברת ה.שטרן ואחרים, רכישות בעשרות אלפי שקלים בחנויות אופנה, תשלום שכר למטפלת, רכישות רבות של אביזרים לתינוקות ועוד. לדעת ארז, כדור השלג שהפיל את אור החל בפרויקט בבלי, שהיה אמור להיות פרויקט הדגל שלה, וגרם לה להפסדים של 30 מיליון שקל. כדי לממן הפסדים אלו, השתמשה אור בכספים של פרויקטים אחרים, ובמרכזם ז'בוטינסקי 104 ברמת גן ושדרות הילד ברמת גן. עוד הוא מצביע על הוצאות מטה בסך מיליון שקל בחודש ועל שיפוצים ב-500,000 שקל שביצעה אור לאחרונה במשרדיה.

הדוחות לא משקפים

בפיו של ארז ביקורת קשה ביותר על הדוחות הכספיים של קבוצת אור, שבוקרו בידי משרד שטייניץ-עמינח ושלדעתו היו רחוקים מלשקף את מצבה האמיתי. בעקבות בדיקה של משרד שיף-הנזפרץ, הגיע ארז למסקנה, כי מדובר בפער של 127 מיליון שקל לרעת החברות: תוספת של 71.5 מיליון שקל לחובות וגריעה של 55.6 מיליון שקל מהנכסים. בהקשר זה מצביע ארז בין היתר על הנתונים הבאים: ההכנסות לקבל צריכות להיות 18 מיליון שקל - 10 מיליון שקל פחות מהרשום בדוחות; מלאי של 11 מיליון שקל מסתמך על תביעה שמעולם לא הוגשה; יש לגלם את חובה של אור לחברות ולהעמידו על 11 מיליון שקל; שווי הנדל"ן להשקעה הוא 21 מיליון שקל - שליש פחות מהמופיע בדוחות; המוניטין שווה אפס ולא 3 מיליון שקל. עוד אומר ארז, כי "כמעט בכל פרויקט שתואר בבקשה יש מצב של הפרות חוזה או עסקות נוגדות או הודעות ביטול או מחיקת הערות אזהרה או הליך משפטי כזה או אחר שרובם כלל לא תוארו בבקשה להקפאת הליכים. כך למשל בטבלת הפרויקטים שפורטה בגוף הבקשה עלה שיש רווח צפוי של 30 מיליון שקל מפרויקט תמ"א (פרויקט ברח' הירדן 91-93), כאשר מה שלא נכתב הינו כי לגבי פרויקט זה אין בכלל חוזה חתום עם בעלי הקרקע!".