נציבת הביקורת על הפרקליטות,
הילה גרסטל, מצאה לפחות מקרה אחד בו ביקש פרקליט מהמכון לרפואה משפטית להכניס שינויים בחוות דעתו, באופן שיש בו כדי לטשטש את המסקנה העולה ממנה. מסקנה זו, מתוך טיוטת דוח הביקורת של גרסטל בנושא, מובאת (יום ה', 31.3.16) בעתירה שהוגשה לבג"ץ נגד פרסום הדוח.
גרסטל אמורה לפרסם בימים הקרובים את הדוח שלה על היחסים בין הפרקליטות לבין המכון הפתולוגי. היא החלה את הבדיקה בעקבות נסיונה של הפרקליטות לכפות על מנהל המכון, ד"ר
חן קוגל, לשנות את תצהירו בעניינה של ד"ר
מאיה פורמן-רזניק, והרחיבה אותה בעקבות ממצאי תחקיר "עובדה" על הנעשה במכון.
11 פרקליטים עתרו לבג"ץ בבקשה שיורה לגרסטל להימנע מפרסום הדוח, בטענה שהוא חורג מסמכותה, או לפחות להורות לה להשמיט ממנו את הממצאים הפרטניים. הפרקליטים, ששמותיהם לא נחשפו, גם מבקשים להוציא צו ביניים שימנע את פרסום הדוח עד להכרעה בעתירתם. השופט
צבי זילברטל אסר זמנית לפרסם את שמות העותרים והורה למדינה להגיב עד 6.4.16.
לטענת הפרקליטים, שמותיהם אומנם אינם מוזכרים בדוח, אך הוא כולל פרטים שיאפשרו לזהות אותם בקלות - כגון מספר התיק. עם זאת הם מציינים, כי הנציבות הבהירה להם שפרטים אלו לא יוזכרו בדוח הסופי, אלא רק נכללו בטיוטה כדי לאפשר להם להגיב על הממצאים. עוד הם אומרים, כי לא התאפשר להם להגיב בצורה רצינית על הממצאים, משום שקיבלו רק קטעים קצרים ואינם יודעים על אלו מסמכים הסתמכה גרסטל.
לדברי הפרקליטים, הדוח אינו מהווה ביקורת מערכתית כפי שהציגה אותו גרסטל, אלא מקבץ של ביקורות פרטניות. בין היתר הם מציינים, כי בטיוטה שבידיהם נאמר במפורש שאין מסקנות מערכתיות, ולעומת זאת - יש אמירות ספציפיות על תיקים שנבדקו. במבוא לטיוטה נאמר:
"צוות הביקורת אינו סובר שיש מקום להסקת מסקנות כלליות מתיקים אלה... צוות הביקורת מצביע בדוח זה על אותם כשלים שנמצאו במהלך הביקורת, המחייבים תיקון, ואשר בשל חומרתם חייבים להיות לנגד עיני הגופים המבוקרים כדי להבטיח שהמסקנות יוסקו, התיקונים הנדרשים יבוצעו ומקרים כאלה, אך אם הם בודדים, לא יישנו". ואילו בגוף הטיוטה נאמר למשל: "הכשלים שנמצאו... אינם עולים לכאורה בקנה עם החובה החלה על הפרקליט 'לעזור לבית המשפט לעשות משפט', כדי לרדת לחקר האמת".
לטענת הפרקליטים, גרסטל אינה מוסמכת לבצע כיום ביקורות פרטניות, וזאת משום ששרת המשפטים,
איילת שקד, והיועץ המשפטי דאז,
יהודה וינשטיין, השעו ביקורות אלו עד להסדרת מעמדה של הנציבות. לטענתם, "בכסות של דוח ביקורת מערכתית, או למצער, במסגרת דוח מיוחד שהוא שעטנז אשר שלובות בו ביקורת מערכתית ופרטנית - נבחנה התנהלותם של פרקליטים ספציפיים, בתיקים שנבחרו מראש ובמכוון, ונמתחה בו ביקורת אישית, עד כדי קביעה ביחס לחלק מהפרקליטים המבוקרים, כי עברו על החוק".
העותרים מדגישים: "העותרים דוחים מכל וכל את הביקורת האישית המוטחת בהם - הן ברמה המשפטית והן ברמה העובדתית - בעיקר בשים לב לכך שפעלו בהתאם להנחיות היועץ המשפטי לממשלה. בהקשר זה נעיר, גם אם עמדתה של המשיבה שונה בעניין זה מעמדתו של האחרון, הרי שנדמה כי לא ראוי ששינוי העמדות יעשה על גבם של הפרקליטים הספציפיים אלא בדרך של הידברות בין הנציבות לבין היועץ המשפטי לממשלה או על דרך של הקמת ועדה שתשקול את מכלול השיקולים הרלוונטיים בעניין זה". העתירה הוגשה באמצעות עוה"ד
צבי אגמון, ענת שרקי וגיא אהרנסון.
