יו"ר ועדת הכספים,
משה גפני, מכריז שיפעל להגבלת שכר הבכירים בכל החברות הציבוריות - אם תצליח ההגבלה על שכר בכירי הבנקים, כפי שאישרה הכנסת בחודש שעבר. במקביל הוא מבטיח לבטל את ההגבלה אם יתברר שנכשלה.
בדברו בכנס לשכת עורכי הדין אמר גפני (יום ב', 4.4.16), כי החוק התייחס לבנקים משום ששם הבעיה גדולה במיוחד, שכן "הבונוסים ניתנו לאנשים בלי שום קשר לביצועים". הוא הוסיף: "רגולציה צריך שתהיה במידה. אי-אפשר שהכל יתנהל בהפקרות. הגיע הזמן שנהיה מדינה מערבית מודרנית, בה הרגולציה היא במידה והיועץ המשפטי איננו בעל הבית".
יו"ר רשות ניירות ערך, פרופ'
שמואל האוזר, הגיב באומרו, כי השכר הממוצע של הבכירים בחברות הציבוריות הוא 1.7 מיליון שקל בשנה, וכאשר מוציאים מהחישוב את 10% העליונים - הנתון יורד ל-1.2 מיליון שקל. גם הוא מסכים, שהמשכורות הגבוהות ביותר הן בלתי סבירות, והזכיר שאשתקד הזהיר את הבנקאים שאם לא יטפלו בחריגות אלו - יגבילו הפוליטיקאים את שכרם.
האוזר הוסיף: "מאז המשבר של 2008 מטוטלת הרגולציה הלכה רחוק, ויש אומרים רחוק מדי, אבל לא זה השיח הנכון. השיח הנכון הוא ודאות רגולטורית. רשות ני"ע הודיעה לפני ארבע שנים מה היא הולכת לעשות בתקופה הזאת, וזה מה שהיא עשתה".
יו"ר ועדת הכלכלה,
איתן כבל, אמר: "יש עודף רגולציה, אך יש בלבול עצום בין רגולציה לביורוקרטיה. ראש הממשלה הוא ראש הבכיינים, בכל נאום הוא מזיל דמעות על עודף הרגולציה. סליחה, אדוני ראש הממשלה, זאת הממשלה שלך. היא תוצאה של שריך ופקידיך, שאתה מנהל כבר למעלה מעשור!".
גפני הצטרף לביקורת שמתחה קודם לכן שרת המשפטים,
איילת שקד, על בית המשפט העליון: "בנושא הגיור הרפורמי, תשעה שופטים חילוניים הצביעו בעד, יצחק אנגלרד הדתי הצביע נגד,
יעקב טירקל המסורתי נמנע. איזה מין בית משפט זה, כאשר ההחלטות הן לפי הדעות? לי אין שופט שמייצג אותי". לעומת זאת, תקף כבל את שקד: "אי-אפשר שכל מי שלא מסכים עם עמדותיה של שרת המשפטים, מוצא את עצמו ברשימת חיסול".
