תמליל חקירתו של החייל שירה למוות, לפני שבועיים, במחבל שנוטרל בחברון מתפרסם. "אם הייתי יודע שזה מה שיקרה לי לא הייתי מתגייס", אמר בחקירתו, שקטעים ממנה הובאו בחדשות2.
החייל טען שהמחבל ממולכד: "באותה שנייה מישהו, אני חושב שאחד האזרחים, צועק 'תיזהרו, יש עליו אולי מטען', כאילו חגורת נפץ. וראיתי אותו עם מעיל שחור גדול, אני חושב סגור. התחילו לעלות לי סרטים של חוליית חמאס שאמרו לנו שמתכוונת לעשות פיגוע איכות, יכול להיות התאבדות. המעיל שלו היה פרוותי וגדול, ביום שמש חם ממש, 30 מעלות... כל הסרטים האלה גרמו לי לקבל החלטה לא פשוטה ממש בשבריר של שנייה, אני דורך את הנשק, אומר לאנשים שיזוזו ויורה לו כדור אחד בראש".
"הייתי די נסער, יכול להיות בגלל זה ושהידיים שלי היו מלאות בדם של אופיר (חברו החייל שנפצע בפיגוע) ובכל מקרה אני לא רגיל ככה להגיע לזירה ולראות מחבל ככה מת, לא רגיל לראות אנשים מתים, מחבלים", הוסיף. הוא חזר על טענתו כי פעל על-מנת למנוע אסון, ויצא כנגד הביקורת שמתחו ראשי הצבא וחלק מהמערכת הפוליטית על תפקודו: "במידה והייתה לו באמת חגורת נפץ והוא היה מתפוצץ, מה היה קורה? כמה הרוגים היו? היו שואלים למה איש לא חשב לוודא את הניטרול. וזה מה שעשיתי, וידאתי את הניטרול".
הלוחם הוסיף: "בעצם כמו שראש הממשלה, שר הביטחון והרמטכ"ל אומרים שהם צריכים לקטוע את הידיים של הטרור, איך הם רוצים לעשות את זה? בסוף אני עושה את זה בדרך שהם התוו, למגר את הטרור ומעמידים אותי לדין על זה שעשיתי את העבודה שלי שזה להגן על עצמי, על החברים שלי ועל מדינת ישראל. רק בגלל שמפחדים אולי מהעיתונים וממה שהעולם יגיד בשביל לנקות את הידיים של צה"ל, שהחייל לא פעל כשורה".
חוקר: מה קורה אחרי שהמ"פ שואל מי ירה?
החייל: אמרתי לו שזה אני וזהו.
חוקר: מה התגובה שלו?
החייל: הוא אמר 'מה קרה', אמרתי לו שראיתי את היד שלו זזה לכיוון הסכין, שהוא התחיל להזיז את היד.
חוקר: מה הוא אמר על זה?
החייל: אמר משהו לגבי הסכין, אני זוכר שאמר משהו על קריסת מערכות וסכין שהוא היה בקריסת מערכות ושהוא היה גמור.
חוקר: הוא כעס עליך על הירי?
החייל: שאל למה והסברתי לו וזהו.
חוקר: מה הוא אמר על קריסת מערכות?
החייל: אם אני לא טועה הוא אמר שהוא היה מת בכל מקרה או קרוב למות נראה לי.
בהמשך העדות, החוקר עימת את החייל עם הפרטים שאספו על עברו - מהתבטאויות קיצוניות בפייסבוק ועד הטענה לפיה אמר לחבריו כי "מגיע למחבל למות". כמו-כן ניסה החוקר הצבאי להבין האם החייל פעל בלהט הרגע - למרות שתפקודו בסרטון לא מעיד בהכרח על לחץ.
חוקר: אני אומר לך שאתה אמרת גם למ"פ וגם [...] לשאלה מי ירה - "אני יריתי כי הגיע לו למות".
החייל: סבבה, אני לא זוכר את זה אבל אם אמרתי הגיוני שמחבל שבא לרצוח צריך למות. זה לא שרציתי בזה אבל כן, כדי שהוא לא יסכן עוד אנשים.
חוקר: בהתחלה אמרת "מגיע לו למות" אחר כך אמרת "צריך למות".
החייל: זה לא אותו דבר?
חוקר: זה לא אותו דבר.
חוקר: אם האירוע היה כל כך מספר שניות ואתה הרגשת סכנה מיידית לחיים של כולם, אז למה כל ההתנהלות שלך היא בשיא הרוגע? ההרגשה הכללית נראית כאילו אתה באיזי ויורה.
החייל: הסרטון פה לא אומר לי כלום בעניין הרוגע ואיך פעלתי או לא פעלתי. כמו שאני אומר לך עכשיו, ככה שהחלטה של שבריר של שנייה.
חוקר: יכול להיות שהירי שביצעת היה סוג של נקמה על הדקירה של חבריך לפלוגה?
החייל: ממש לא, תחשוב שאם זה היה נקמה, כנראה שהייתי מחורר, הייתי פורק עצבים וגם על המחבל השני, הייתי רוצה לתת לו גם כדור בתור נקמה.
חוקר: אתה משויך לארגון ימין קיצוני כלשהו? הפגנות? חבר שלהם בקבוצה, פעיל איתם?
החייל: אני לא פעיל אבל אני חושב שאני בקבוצת בפייסבוק של "לה-פמיליה", אני אוהד בית"ר אז בדרך כלל נותנים שם עידכונים שוטפים על הקבוצה.
חוקר:
ברוך מרזל? כהנא צדק?
החייל: יש לי לייק עליו אבל אין לו ארגון. אני יש לי לייק עליו כי הוא היה מארח אותנו כל שבת אליו הביתה והיינו אוכלים אצלו ארוחת צהריים. הוא בן אדם טוב.
לבסוף ניסה החוקר הצבאי להבין האם החייל עומד מאחורי מעשיו:
חוקר: אתה שלם עם מה שעשית?
החייל: בגלל כל הבלאגן והעלייהום שזה יצר ושהפכו אותי לקורבן של צה"ל אז אני לא יודע במקרה וזה היה קורה עוד פעם. אם אני יודע שזה מה שיעשו לי אני גם לא הייתי מתגייס.
