שר החקלאות אף פירט כי ישנה תוכנית לקידום המרכז הלאומי לחקלאות ימית באילת בעלות של מאה מיליון שקל בכל הנוגע לתשתית, תקני מחקר וחוקרים, בדגש על מחקר ביצי דגים ואצות.
יו"ר הוועדה ח"כ מקלב תהה במהלך הדיון על ועדת המנכ"לים שבודקת את הסוגיה: "האם נבדקת רק היתכנות או שמטרת הוועדה לקדם החלטה, ואז יש לנו יותר שאלות. אני לא מתרשם שנעשתה עבודה מספקת, מה ההשלכות?".
אריאל השיב: "יש החלטה להעביר את המכון לצפון, זה לא הגיג. אנחנו אחרי הרבה בדיקות שלנו, אנחנו חושבים שיש עוד הרבה דברים שצריך לבחון. יש גם את העניין התקציבי, בחנו את העניינים האלה, יש לנו על מה לסמוך בחשיבה שיש היתכנות. עכשיו תשב וועדת מנכלים שתבחן כל דבר על אופניו, היא תקשיב לכולם, ברור שבלי כסף ובלי אנשים ואם זה חורבן לא עוברים, אבל התרשמותי שלא כך פני הדברים".
ראש המועצה הלאומית לכלכלה, פרופסור
אבי שמחון, שבוחן את סוגיית המעבר, ציין בדיון כי ישנן שתי בעיות מרכזיות, האחת היא העברת העובדים: "יש פה 524 משפחות שגרות במקום מסוים, אתה לא יכול פשוט לבוא ולומר להם העבודה שלך עברה שעתיים ורבע שעות נסיעה מהמקום בו גידלת שורשים. יצטרכו לחשוב מה עושים עם הדבר הזה".
הבעיה השנייה שהעלה שמחון היא מידת ההשפעה של מעבר כזה על המחקר החקלאי, על-רקע מערכת העבודה המשומנת שנוצרה עם הפקולטה לחקלאות ברחובות ומכון ויצמן: "אין לי ספק שזה יפגע במחקר. מה קורה שאתה לוקח מכון מחקר בסביבה מסוימת ומעביר אותו, האם זה יעשה טוב למחקר? לא. קראתי מחקרים, אני מנסה להעריך במסגרת הבדיקה מה יהיו ההשפעות וכמה זה יפגע במחקר אך אין לי ספק שזה יפגע במחקר".
לצד זאת ציין שמחון כי זו הערכתו המקצועית בכל הנוגע לטווח הקצר "אני בוחן כמה זמן יקח עד שהתופעות ייעלמו, בטווח הארוך אני מאמין שעם ניהול נכון הבעיות האלה על המחקר ייפתרו".
התפוררות ופירוק פרופסור יורם קפולניק מנהל מכון וולקני טען כי המהלך יביא לסופו של המכון: "בכל המקומות בעולם שמוסד כזה עבר, המכון התפורר והתפרק. מכון וולקני לא נגד הפריפריה, להפך הוא עובד שנים עם כל פריפריה שהיא גם בלי החלטת ממשלה. 95 שנה עם חקלאות ישראל אי-אפשר למחוק עם אמירה שמעבירים לאיזה מקום, נעבור וזה יתפרק. כדי ליצור מכון כזה לוקח 20-15 שנה. המשמעות היא לסגור את מכון וולקני, נגיע למחקר של עולם שלישי".
על-רקע החשש להפרדת המכון הוולקני מהפקולטה ברחובות ציין השר אריאל: "הפקולטה לא תישאר ברחובות, זה מה שקורה עכשיו. יש הצעה אחת לירושלים ויש הצעה גם להעביר אותה צפונה, נפגשתי עם ראשי האוניברסיטה והדבר נבחן. הממשלה יכולה לסייע ואולי להשפיע. אם הפקולטה תעבור לצפון גם, אז זה לא 1 ועוד 1 שווה 2, זה יהיה 4".
ח"כ
חיים ילין (יש עתיד) אמר על-רקע הדברים כי "המטרה היא בעצם לא להעביר את המכון הוולקני, אלא שמיטב החוקרים יתפזרו בפריפריה של מדינת ישראל ויביאו איתם מטען אנושי אחר שישנה את הסביבה. מכון וולקני זה לא צה"ל שאפשר לתת פקודה והחוקרים עוברים, בכוח זה לא יקרה. זה חייב להיעשות בשיתוף פעולה עם העובדים ותוכנית סדורה".
ח"כ
איל בן-ראובן (
המחנה הציוני) המתגורר בצפון הארץ טען בדבריו כי "אי-אפשר רק לדבר 'פריפריה-פריפריה' כל הזמן ולעצור כשצריך התגייסות של אנשים מעבר לכסף. יש בצפון ישובים המגנים עלינו 60 שנה, ואין שם גנים ולא בתי ספר כי הבנים לא נשארים שם. את הגלגל הזה צריך לשנות ואת הדבר הזה משנים לא באמצעות העברת עוד מיליון ש"ח, אלא בהעברת יסודות חשובים של המדינה לצפון".
יו"ר אשכול גליל מזרחי וראש המועצה האזורית גולן
אלי מלכה אמר בדיון: "החקלאות נדדה מהמרכז לצפון ולדרום, מה שנשאר במרכז זה המכונים. ביחד אנחנו יכולים לעשות פה מהלך מצוין גם לגליל, גם לוולקני וגם לחקלאות. נוכל לעשות קפיצת מדרגה".
יו"ר הוועדה מקלב סיכם את הדיון שארך כ-3 שעות: "לראשונה שמעו את עמדות הצדדים באריכות, כולל את עמדת המכון. הוועדה רואה חשיבות בחיזוק הפריפריה, אך גם רוצה לוודא שהעברה לא תביא לפגיעה בחקר החקלאי בישראל, וכי כך מהלך יעשה תוך שמירה וחיזוק של המחקר ושל החוקרים עצמם. אנו מציעים לממשלה לבדוק בדיקה מעמיקה ולא להכריז על מעבר לפני שנעשו בדיקות נצרכות ונכונות לעניין הזה. השר אריאל אמר שלא יתבצע מעבר אם משמעותו פגיעה, אנו מתכוונים לעקוב אחר הדברים, נשתדל לקיים סיור של הוועדה במקום, והוועדה פונה למשרד החקלאות לקבל דוח חצי שנתי על המהלכים להעברה, וקוראת למשרד לקיים הידברות עם הנוגעים בדבר".
