על אף ההתרחבות של מערכת ההשכלה הגבוהה, בשנים האחרונות ישנה ירידה משמעותית במספר המועמדים לאוניברסיטאות. בשנת תשס"ח (2007/08) היו 36.4 אלף מועמדים לאוניברסיטאות. בשנת תשע"ג (2012/13) מספרם ירד עד ל-29.7 אלף מועמדים. בשנת תשע"ד (2014/15) מספרם עלה ל-32.1 אלף מועמדים עקב הצטרפותה של אוניברסיטת אריאל בשומרון. למרות עלייה זו, בתקופה שבין תשס"ח לתשע"ה מספר המועמדים לאוניברסיטאות ירד ב-4.2 אלף - ירידה כוללת של 11.5% - כך עולה מנתונים שמפרסמת (יום ד', 13.4.16) הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
מהנתונים עולה כי בתשס"ח היו 38.3 אלף מועמדים למכללות האקדמיות ומספרם הגיע לשיא של 45.5 אלף בשנת תשע"ג. בתשע"ד הייתה ירידה ניכרת במספרם של המועמדים (שעמד בשנה זו על 39.3 אלף) עקב הפיכתו של המרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון (שהיה עד שנת תשע"ג מכללה אקדמית) לאוניברסיטה. אך למרות השינוי הזה, בתקופה שבין תשס"ח לתשע"ה, מספר המועמדים למכללות האקדמיות עלה ב-3.6 אלף - עלייה כוללת של 9.3%.
בין תשע"ד לתשע"ה: עלייה בשיעורי המועמדים שנדחו בשנת תשע"ה התקבלו 67.2% ממועמדי האוניברסיטאות לעומת 69.6% ממועמדי המכללות האקדמיות. בין השנים תשע"ד לתשע"ה הייתה עלייה בשיעור המועמדים שנדחו (מי שלא התקבלו - בין אם בעדיפות ראשונה או אחרת) - הן באוניברסיטאות והן במכללות האקדמיות.
בין תשע"ד לתשע"ה מספר המועמדים לאוניברסיטאות לא השתנה באופן משמעותי (32.1 אלף בהשוואה ל-32.2 אלף, בהתאמה), אך שיעור המתקבלים ירד באופן ניכר מ-71.8% ל-67.2% - ירידה של 4.6 נקודות האחוז. במקביל שיעור הנדחים עלה מ-18.3% ל-22.3%. בשנים אלו, מספר המועמדים למכללות האקדמיות עלה מ-39.3 אלף בשנת תשע"ד ל-41.9 אלף בשנת תשע"ה. בהשוואה לאוניברסיטאות, ירד שיעור המתקבלים במכללות האקדמיות באופן מתון יותר (מ-71.2% ל-69.6%, בהתאמה), אך שיעור הנדחים עלה ביותר מ-5 נקודות האחוז (מ-15.1% ל-20.8%, בהתאמה).
שיעור קבלה גבוהים ללימודי חקלאות באוניברסיטאות באוניברסיטאות, שיעורי הקבלה הגבוהים ביותר היו בקרב מועמדים שהעדיפו ללמוד חקלאות (83.8%) ובקרב מועמדים שהעדיפו ללמוד מדעי הרוח (77.3%). השיעורים הנמוכים ביותר של המתקבלים היו ללימודים בתחום הרפואה (28.8%), בתחום המקצועות העזר רפואיים (58.1%) ובתחום ההנדסה והאדריכלות (59.6%).
במכללות האקדמיות, השיעורים הגבוהים ביותר של המתקבלים היו בקרב מי שהעדיפו ללמוד מדעי הטבע ומתמטיקה (79.4%), מדעי החברה (75.8%) וכן עסקים ומדעי הניהול (75.4%). שיעורי הקבלה הנמוכים ביותר היו במדעי הרוח - אמנות (53.7%), ובמקצועות העזר הרפואיים (55.0%).
שיעורי הקבלה לתחום ההנדסה והאדריכלות במכללות האקדמיות היו גבוהים מאשר באוניברסיטאות (71.7% לעומת 59.6%, בהתאמה), וכך גם לתחום מדעי הטבע ומתמטיקה (79.4% לעומת 72.4%, בהתאמה).
פערים בציוני הפיסכומטרי בין האוני' למכללות בין האוניברסיטאות לבין המכללות האקדמיות היה פער משמעותי בממוצעי הציונים הפסיכומטריים של המתקבלים לעדיפות ראשונה (617.4 לעומת 531.4 נקודות, בהתאמה - פער של 86 נקודות הממוצע), במיוחד במשפטים (פער של 144.5 נקודות הממוצע).
המקצועות הסלקטיביים ביותר (מקצועות שלהם נדרשים ציוני פסיכומטרי גבוהים במיוחד כדי להתקבל) באוניברסיטאות היו: רפואה כללית (739), התוכנית המשולבת של פילוסופיה, כלכלה ומדעי המדינה באוניברסיטה העברית (719), רפואת שיניים (701), מדעי המוח (696), הנדסה ביו-רפואית (691), מדעי הרפואה (688), הפרעות בתקשורת (683), הנדסת חשמל (681), משפטים (678), פסיכולוגיה (674), מדעי המחשב (673), הנדסת מערכות מידע (672), פיזיקה (671) והנדסת מחשבים-מדעי המחשב (671). במכללות האקדמיות המקצועות הסלקטיביים היו הפרעות בתקשורת (628), הנדסה ביו-רפואית (617), פיזיותרפיה (613), ארכיטקטורה ובינוי ערים (608), ריפוי בעיסוק (604) ומדעי ההנדסה (595).
המקצועות: הפרעות בתקשורת, ריפוי בעיסוק, חינוך עיוני ומחקרי, חינוך מיוחד, תולדות האמנות, עיצוב תכשיטים, עיצוב אופנה ועיצוב פנים מבוקשים כמעט רק על-ידי נשים. לעומת זאת, המקצועות שבהם היה ביקוש בעיקר על-ידי גברים היו: הנדסת מכונות, הנדסת בניין, הנדסת חשמל, הנדסה אזרחית והנדסת אלקטרוניקה.
שיעורי הקבלה של הערבים היו נמוכים באופן ניכר לעומת אלו של היהודים והאחרים - הן באוניברסיטאות (55.4% לעומת 69.9%, בהתאמה) והן במכללות האקדמיות (60.6% לעומת 71.1%, בהתאמה).