מראית עין של התחשבנות בנאשמת

המדינה הגישה כתב אישום היוצר מראית עין של מעין-התחשבנות, לאחר שהפסידה בתביעה אזרחית שהגישה נגדה אותה נאשמת על אותו אירוע. כך אומר (17.4.16) שופט בית משפט השלום בתל אביב, שאול אבינור. אבינור זיכה מחמת הספק ובשל הגנה מן הצדק את הבלוגרית לורי שם-טוב מאשמת הפרעה לעובד ציבור, בעקבות תקרית בה הייתה מעורבת בשולי דיון בבית המשפט למשפחה בתל אביב. המדינה טענה תחילה ששם-טוב תקפה מאבטחים של בית המשפט, אך לאחר שהפסידה בהליך האזרחי - תיקנה את האישום להפרעה לעובד ציבור. התקרית התרחשה ב-18.5.14, כאשר עלה החשד - שהופרך - ולפיו שם-טוב הקליטה בניגוד לחוק את הדיון בנוגע לילדיה. חודש לאחר מכן הגישה שם-טוב תביעה קטנה נגד המדינה, בטענה שהושפלה בידי המאבטחים, וכעבור שלושה חודשים התקבלה התביעה והמדינה חויבה לפצותה ב-1,500 שקל ולשלם לה הוצאות של 700 שקל. המדינה ביקשה לערער למחוזי על פסק הדין, אך בנובמבר 2014 המליץ לה בית המשפט לשקול את עמדתה. המדינה סירבה לחזור בה מן הערעור, ובינואר 2015 הגישה את כתב האישום נגד שם-טוב. שבועיים לאחר מכן נדחתה בקשתה לערער והיא חויבה בתשלום הוצאות נוספות בסך 5,000 שקל. אבינור קובע, כי המדינה לא הוכיחה את שתי טענותיה העובדתיות בנוגע להתנהלותה של שם-טוב מול המאבטחים. בניגוד לטענת המדינה, הוכח שהיא נותרה בבית המשפט למרות שביקשה לצאת ממנו, וזאת לאחר שהמאבטחת חסמה את דרכה. המאבטחת אומנם נשרטה באירוע בצורה שטחית מאוד, אבל אבינור אומר שהעובדה שהמדינה ויתרה על האישום בתקיפה והמשיכה לטעון לאותן עובדות באשמת הפרעה - היא תמוהה. אם שם-טוב שרטה את המאבטחת, הרי שהיא תקפה אותה; ואם לא הואשמה בתקיפה - לא ניתן להאשים אותה בהפרעה, סבור אבינור. מכל מקום, הוא קובע, נותר ספק סביר בדבר אחריותה של שם-טוב לשריטה. אבינור מוסיף: "אין אפשרות להתעלם מכך שכתב האישום בתיק זה הוגש רק לאחר שניתן פסק דין נגד המדינה ואף לאחר שבית המשפט המחוזי המליץ למדינה לשקול בשנית את בקשתה למתן רשות ערעור עליו. מדובר אם כן באירוע שלגביו כבר קבעו בתי משפט אזרחיים - עובר להגשת כתב האישום - כי יש ממש בטרוניות הנאשמת נגד המדינה ואף פסקו לה פיצויים בגין כך. ל]יכך, הגשת כתב האישום נגד הנאשמת על-ידי המדינה בגין אותו האירוע עצמו, בשלב מאוחר זה, עלולה ליצור מראית עין של מעין-התחשבנות, גם כאשר לא זו המציאות". לדעת אבינור, בנסיבות כאלו יש להיזהר בהגשת כתבי אישום, בוודאי כאשר לא מדובר באירוע חמור ובאינטרס ציבורי רב במיצוי הדין לגביו. לצד זאת, הוא מותח ביקורת על התנהגותה המתלהמת של שם-טוב ועל הדברים שהטיחה במאבטחים ובשוטרת שהוזעקה למקום, כמו גם על התפרצותה נגד התובע שרק מילא נאמנה את תפקידו.