מנהיג הפלג הצפוני של התנועה האיסלאמית, ראאד סלאח, ירצה תשעה חודשי מאסר על הסתה ל
גזענות, לאחר שהזכיר בנאום את עלילת הדם נגד העם היהודי. בית המשפט העליון דחה (יום ב', 18.4.16) את ערעורו של סלאח על הרשעתו וקיבל את ערעורו של חומרת עונשו.
בין היתר אמר סלאח, בנאום שנשא בפברואר 2007, כי ניתן לשאול "מה היה קורה לחלק מהילדים של אירופה, אשר דמם היה מתערבב בבצק של הלחם הקדוש". בהתייחסו לממסד הישראלי אמר סלאח: "דמנו במזונו, דמנו במשקהו ודמנו עובר מגנרל טרוריסטי אל גנרל טרוריסטי אחר".
בית משפט השלום בירושלים הרשיע במקור את סלאח בעבירה של הסתה לאלימות, לאחר שקרא לשומעיו לצאת לאינתיפאדה, וגזר עליו שמונה חודשי מאסר. בית המשפט המחוזי קיבל את ערעורה של המדינה על זיכויו מאשמת הסתה לגזענות בשל הזכרת עלילת הדם, ודחה את ערעורו של סלאח על הרשעתו. בעקבות זאת הוחמר עונשו ל-11 חודשי מאסר.
בית המשפט המחוזי בירושלים דחה את ערעורו של סלאח על הרשעתו ועל חומרת עונשו, והוא ביקש לערער לבית המשפט העליון - אשר העניק לו רשות ערעור. השופטים
אליקים רובינשטיין ו
ענת ברון קבעו בדעת רוב, כי יש לדחות את ערעורו של סלאח על הרשעתו בהסתה לגזענות, אם כי הפחיתו את עונשו לתשעה חודשי מאסר, השופט
סלים ג'ובראן סבר בדעת מיעוט, כי יש לזכותו מהסתה לאלימות ולהעמיד את עונשו על שישה חודשי עבודות שירות.
בית המשפט קבע, כי סלאח יתחיל לרצות את עונשו ב-8.5.16 - לאחר חג הפסח. בשבוע שעבר הביעו גורמי ביטחון בכירים חשש שמא סלאח יתסיס את השטח בכלל ואת ירושלים בפרט בימי חג הפסח, חשש שיגבר בשל פסק דינו של העליון ומשום שכאמור בימי הפסח הוא עדיין יהיה חופשי.
אין להשוות ל"תורת המלך" רובינשטיין אומר, כי השאלה אינה גזענותו של סלאח - הניכרת מדרשתו - אלא יסודות העבירה מבחינה פלילית. "אין צורך בהתפלפלויות כדי לתהות על קנקנם של הדברים. יותר מזאת, מובן שלא ניתן להתבונן על שנאמר במנותק מן ההקשר הרחב - הסכסוך הישראלי-פלשתיני בכלל והסכסוך על הר-הבית בפרט", הוא קובע. "הנושא דברים עזים באוזני קהל משולהב - ואין צורך בתחכום רב לשם כך - שלפיהם לשים היהודים בצק בדם ילדים, מה זו אם לא הסתה לגזענות".
רובינשטיין מוסיף, שאין להשוות את דבריו של סלאח לאלו של מחברי "תורת המלך", שבג"ץ דחה את העתירה נגד ההחלטה שלא להעמידם לדין. לדבריו, באותו ספר "נדרש הקורא בחיבור נשוא התיק להתפלפלות ולדקדוק בטקסט דתי-הלכתי כדי להבין את כוונתו", בעוד דבריו של סלאח ברורים וחד-משמעיים.
עוד דחה רובינשטיין את הערעור בנוגע להרשעה בהסתה לאלימות, שהתבססה על המשפט "עכשיו באה חובתכם להוציא לדרך אינתיפאדה איסלאמית ערביה מהאוקינוס לאוקינוס". לדבריו, אין כל מקום לקבל את טענת ההגנה כאילו מדובר בהתעוררות תודעתית, שכן לכל ברור שכיום מכוונת המילה "אינתיפאדה" למאבק אלים. "נהיר לכל בר דעת שלא בדיון תיאורטי עסקינן, אלא בקריאה הלכה למעשה", קובע רובינשטיין. בנוגע לעונש אומר רובינשטיין, כי יש להקל בו בשל מדיניות הענישה ומשום שעברו תשע שנים מאז ביצוע העבירות.
דעת המיעוט: התקוממות תודעתית ברון הוסיפה: "אין כל קושי לשרטט את קו הגבול שבין דברים החוסים תחת הגנתו של עקרון
חופש הביטוי, לבין אמירות שיש בהן קריאה לגזענות, לאלימות, ואף לטרור, ומהוות סכנה ממשית לשלום הציבור ועל כן הן אסורות. מילותיו של הדובר צועקות. הנאום הוא טעון ומתסיס, הוא נישא בימים של מתיחות ואווירה מתלהמת כתוצאה מאיסור על תפילות במסגד אל-אקצה, והדובר קורא באופן מפורש לפעולה אלימה נגד מדינת ישראל והעם היהודי".
לדברי ברון, סלאח "נשא דרשה רוויה בגילויי שנאה ואלימות נגד העם היהודי, השזורה במוטיבים חוזרים של 'דם' ו'שאהידים'. עלילת הדם הידועה, הנזכרת בדרשתו של ראאד סלאח, היא סמל לשנאת יהודים. כריכתה עם הקריאה לאינתיפאדה מבהירה כי הדובר אינו קורא "להתעוררות" כנטען על ידו בדיעבד – אלא להתקוממות אלימה".
ג'ובראן סבר, כי בעוד שעבירת ההסתה לגזענות הוכחה, לא ניתן לקבוע שהתקיימה האפשרות הסבירה שדבריו של סלאח יובילו לאלימות - ולכן יש לזכותו מאשמת הסתה לאלימות. לדעת ג'ובראן, העובדה שסלאח הפנה את קריאתו לפתוח באינתיפאדה אל הציבור העולמי ולא רק לשומעיו, מעידה שמדובר היה בקריאה לפעילות תודעתית ולא למעשי אלימות.
את סלאח ייצגו עוה"ד
אביגדור פלדמן, עומר חמייסי, חאלד אזברגה ואריאל פיצוטקה, ואת המדינה - עוה"ד דפנה פינקלשטיין ושלומי אברמזון.
