תקופת מעצר בפיקוח אלקטרוני לא תופחת ממאסר שייגזר לאחר מכן - קובע לראשונה (יום ד', 20.4.16) בית המשפט העליון.
השופט
סלים ג'ובראן אומר, כי אומנם מעצר בפיקוח אלקטרוני נחשב למעצר לכל דבר, אך זאת לעניין סיווגו ולא לעניין השלכותיו. לדבריו, מאחר שבפיקוח אלקטרוני מצוי החשוד/הנאשם בביתו, הרי שאין ספק שמאפייניו דומים הרבה יותר למעצר בית מאשר למעצר מאחורי סורג ובריח. ממילא, כשם שמעצר בית לא מנוכה ממאסר, כך גם מעצר בפיקוח אלקטרוני.
ג'ובראן מוסיף, שעמדה זו נתמכת גם בדברי ההסבר להצעת החוק שהחילה פיקוח זה, בה נאמר במפורש ש"הוא דומה יותר, מבחינה מעשית, לחלופת מעצר של מעצר בית". עוד הוא מציין, כי ברירת המחדל בחוק (גם אם לא בפרקטיקה) היא שמניין תקופת המאסר אינו כולל את ימי המעצר - וחוק הפיקוח האלקטרוני לא שינה זאת.
המשנה לנשיאה
אליקים רובינשטיין מוסיף: "לדעתי יש מקום להתחשבות בתקופה ארוכה של מעצר בפיקוח אלקטרוני - כמו גם מעצר בית מלא בכלל - בגדרי הענישה, אך כי כמובן לא במידה זהה למעצר במתקן כליאה; והדגש בעיני הוא על תקופה ארוכה". השופט
חנן מלצר הסכים עם שני עמיתיו.
הדברים נאמרו בהחלטתו של בית המשפט העליון לדחות את ערעורו של אדם שהורשע בתקיפה מינית של קטין ובגניבה ממנו, ונדון ל-40 חודשי מאסר. האיש ביקש בין היתר להפחית ממאסרו את התקופה בה שהה במעצר בפיקוח אלקטרוני, וכאמור בקשתו נדחתה. את המערער ייצג עו"ד בועז הניג, ואת המדינה - עו"ד הילה גורני.
