חברת דירוג האשראי הבין לאומית Fitch העלתה (יום ה', 21.4.16) את תחזית דירוג האשראי של מדינת ישראל על החוב במטבע חוץ ל'חיובית' ואישררה אותו ברמה של 'A'.
פיץ' מדגישה כי החשבונות החיצוניים של ישראל המשיכו להתחזק בשנת 2015. העודף בחשבון השוטף התרחב לרמה של 4.6% מהתוצר ויתרות המט"ח של בנק ישראל טיפסו ל-90.6 מיליארד דולר (סכום השווה ל-10.9 חודשים של תשלומים חיצוניים שוטפים). מעמדה של ישראל כמלווה נטו השתפר והגיע לרמה של 43% מהתוצר, לעומת 35.4% בשנת 2014 ו-27.4% בשנת 2008. נתון זה כפול מהנתון החציוני של מדינות בדירוג A ומעט גבוה בהשוואה לנתון החציוני במדינות המדורגות AA. חברת הדירוג צופה כי העודף בחשבון השוטף ישמר בשנים 2016-2017.
בדוח אף נכתב כי בשנים האחרונות נרשם שיפור בהפחתת יחס החוב הציבורי לתוצר לכיוון הנתון ההשוואתי במדינות הייחוס של ישראל, למרות שהמימון הציבורי מהווה נקודת חולשה ביחס למדינות המדורגות A. יחס החוב הציבורי לתוצר ירד מ-95.2% בשנת 2003 ל-64.9% בסוף שנת 2015. למרות זאת, נתון זה גבוה לעומת הנתון החציוני במדינות הייחוס העומד על 44.6%.
הדוח מציין עוד כי יחס החוב הציבורי לתוצר הוסיף לרדת בשנת 2015 הודות לקיטון בגרעון הממשלה לרמה של 2.1% מהתוצר, הנתון הנמוך ביותר משנת 2008. הגרעון הצטמצם בעקבות הגדלת ההכנסות. גם היעדר תקציב מאושר עד לאמצע חודש נובמבר 2015 סייע בכך. חברת הדירוג צופה כי הגירעון יתרחב בשנת 2016 וכי יחס החוב הציבורי לתוצר יוותר יציב במהלך השנים 2016-2017.
האנליסטים מציינים בנוסף כי מדינת ישראל נהנית מגמישות מימונית גבוהה. במדינה שוק מקומי עמוק ונזיל, גישה טובה לשווקי ההון הבינלאומיים, תוכנית פעילה של מכירת אגרות חוב ליהודי התפוצות ותוכנית ערבויות של ממשלת ארה"ב במקרה של זעזוע בשווקים. מבנה החוב הוא מיטבי. פיץ' מסבירה כי הרמה הנמוכה של החוב במטבע חוץ מסייעת להסביר מדוע התחזית על החוב במטבע מקומי לא עודכנה אף היא ל'חיובית'. חברת הדירוג חוזה כי במידה ויחול שיפור בדירוג האשראי של החוב במטבע חוץ, הדירוגים של החוב במטבע מקומי ובמטבע זר יהיו זהים.
בדוח מצוין כי הפקת גז בשדה 'תמר' מאז 2013 ייתרה את הצורך ביבוא גז טבעי והביאה לשיפור בחשבונות החיצוניים. עם זאת, פיתוח שדה הגז הגדול יותר 'לוויתן' אינו ודאי, בהמשך להחלטת בית המשפט העליון באפריל 2016 שלא לאשר את מתווה הגז המוצע. בכל מקרה, במידה ופיתוח לוויתן יתקדם כמתוכנן, ישראל תוכל להפוך ליצואנית גז החל משנת 2020. הפקת הגז לא הייתה צפויה להתחיל במהלך תקופת התחזית של פיץ', כך שעיכובים אלו אינם משפיעים על התחזיות החיצוניות והפיסקליות של חברת דירוג האשראי.
האנליסטים מציינים כי הצמיחה במשק האטה בשנים האחרונות. בשנים 2012-2015 עמדה הצמיחה השנתית בממוצע על 2.8%, בהשוואה ל-4.5% בשנים 2004-2011. ההסבר לכך נעוץ במספר גורמים וביניהם גידול איטי באוכלוסיית גיל העבודה, תוספות בעלות פרודוקטיביות נמוכה יותר לכוח העבודה, האטה בסחר העולמי ואתגרים הנוגעים למידת התחרותיות. בתגובה לכך, נכתב בדוח, הממשלה מבקשת להחיל מספר רפורמות מבניות כדי לשפר את מידת היעילות בשווקים מסוימים ואת הסביבה העסקית בכללותה, כמו גם עידוד ההשתתפות בכוח העבודה.
הדוח מציין את האינפלציה השלילית בשנת 2015 בשל מחירי סחורות נמוכים, התחזקות המטבע ואמצעים שננקטו על-מנת לעודד תחרות. בפיץ' צופים כי ביקושים מקומיים איתנים ללא השפעת גורמים חד-פעמיים, יסייעו להעלאת האינפלציה לחלק התחתון של טווח היעד שעומד על 1%-3% בשנת 2017.
האנליסטים מציינים לטובה את המוסדות ומערכת החינוך המפותחים של ישראל שהביאו ליצירת כלכלה מפותחת ומגוונת. מדד הפיתוח האנושי והתוצר לנפש גבוהים משמעותית מהחציון של מדינות הייחוס והסביבה העסקית מקדמת ומעודדת חדשנות, בפרט בקרב מגזר ההיי-טק. עם זאת, אינדיקטורים הקשורים ל'עשיית עסקים' כפי שהם נמדדים על-ידי הבנק העולמי ירדו מתחת למדינות הייחוס של ישראל. לפי חברת הדירוג, הממשלה אף מתמודדת עם מספר אתגרים סוציו-אקונומיים במונחים של אי-שוויון בהכנסות ואינטגרציה חברתית.
