לנישום אין זכות טיעון לפני החלטת פקיד השומה להאריך את תקופת ההתיישנות בהוצאת שימוש, אם כי פקיד השומה מחויב לנמק החלטה שכזאת. כך קובע (28.5.16) שופט בית המשפט המחוזי מרכז, ד"ר שמואל בורנשטיין.
בורנשטיין מצטט את פקודת מס הכנסה, לפיה קיימת חובת שימוע לפני הוצאת שומה לפי מיטב השפיטה - אך לשיטתו אין ללמוד מכך על מתן חובת שימוע לפני החלטה על הארכת תקופת ההתיישנות. אומנם מדובר בצעד משמעותי, מסביר בורנשטיין, אך הוא עדיין מצוי ברובד הפרוצדורלי של ההליך - לעומת המהותיות של השומה עצמה.
לעומת זאת, בורנשטיין קובע כאמור שיש חובה לנמק את הארכת התקופה בעת ההודעה עליה לנישום. במקרה שלפניו הודיע פקיד השומה לנישום, כי החליט על כך "לאחר עיון בחומר", ועל כך הוא אומר: הדבר "אינו הנמקה ואינו תחילת הנמקה". עוד אומר בורנשטיין, כי אין לקבל הנמקה לפיה ההארכה דרושה משום שהנישום מדווח על הפסדים או משום שהמחלקה הכלכלית בוחנת את הדוח שהגיש הנישום.
לדעת בורנשטיין, ייתכן שניתן יהיה לרפא את הפגם שבחוסר ההנמקה בעת הדיון בערעורו של הנישום, אם רשות המיסים תעלה לעדות את מי שהחליטו על כך והם ימסרו הנמקה של ממש. זאת, כפי שכבר קיים בנוגע לזכות הטיעון או אי-קיום דיון בעל-פה.
הדברים נאמרו בהחלטתו של בורנשטיין לקבל חלקית את טענותיו המקדמיות של ויקטור ג'רבי בערעורו נגד פקיד שומה רמלה. את ג'רבי ייצג עו"ד
רמי אריה, ואת פקיד השומה - עו"ד
יונתן בן-דוד.