העליון: חוסר נחת מהתנהלות וינוגרד

שופט בית המשפט העליון, יורם דנציגר, מביע (5.5.16) חוסר נחת - כלשונו - מהתנהלותו של נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב בדימוס, אליהו וינוגרד, בנוגע לבוררות שהתנהלה בפניו. וינוגרד ניהל בוררות בין האחים שלום קופמן, יחזקאל קופמן ושמעון קופמן בנוגע לנכסי מקרקעין שירשו מהוריהם. בשנת 2011, בעוד הבוררות בעיצומה, הכין וינוגרד חוות דעת עבור צד שלישי במסגרת עבודתו כיועץ למשרדו של עו"ד גדעון פישר. מטרתה הייתה לסייע לבטל פסק דין שניתן לטובתו של שלום קופמן בהליך אחר, והוא הספיק לחוות את דעתו בנושא. כאשר התברר לווינוגרד שיש קשר בין בקשה זו לבין הליך הבוררות, הוא העביר את הטיפול בה לגורמים אחרים במשרד - אך לא גילה לצדדים בבוררות דבר על אירוע זה. הדבר נודע לשלום קופמן רק בסוף 2014, והוא ביקש מבית המשפט המחוזי בתל אביב לבטל את פסק הבוררות של וינוגרד. בית המשפט המחוזי בתל אביב (השופטת יהודית שבח) דחתה את הבקשה, באומרה שאין ספק בדבר תום ליבו של וינוגרד או בערעור האמון בו. דנציגר דחה את בקשתו של קופמן לערער, באומרו: "אין לכחד כי המקרה המתואר מעורר חוסר נחת, וניתן אף להזדהות עם תחושות המבקש. עם זאת, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לדחות את בקשת רשות הערעור, אף ללא קבלת תשובה". לדברי דנציגר, המקרה אינו מצדיק גלגול שלישי (אחרי הבוררות והמחוזי), שכן אין הוא מעלה סוגיות שטרם הוכרעו. במישור הפרטני, ממשיך דנציגר, ברור ש"בנסיבות המקרה היה על הבורר למסור לצדדים את המידע בדבר השתלשלות העניינים שפורטה לעיל. מידע זה הוא מסוג המידעים שמצופה מהבורר לגלותם". באופן עקרוני, אומר דנציגר, התנהלות כזו מאפשרת לבטל פסק בוררות. אולם במקרה הספציפי אין מקום לנקוט בצעד נדיר זה, "השמור למקרים קיצוניים, למשל למקרים שבהם מחדל אי-הגילוי נחזה להיות מעשה של חוסר תום-לב או שהמידע לא הועבר בכוונת מכוון". לסיום אומר דנציגר: "ככלל, וכפי שציינתי בעבר, קיים קושי ממשי בכך שבורר יכהן בתפקיד זה שעה שיש לו או לשותפיו

ועובדיו קשר עם אחד הצדדים בוררות. בנסיבות בהן קשר כאמור קיים, או מתגלה במהלך הליך הבוררות, מצופה מהבורר להודיע לצדדים על כך מיד, חד וחלק. "המשך ההתדיינות בבוררות במצב דברים זה מותנה בהסכמת הצדדים שעה שכל המידע מונח לפניהם (זאת, כמובן, בכפוף לכך שישקלו את הנתונים בתום לב, ולא ינצלו את המידע לרעה). כפי שפורט לעיל, חריגה מסטנדרט ההתנהגות המצופה בהקשר זה - מצד הבוררים או מצד הצדדים המתדיינים - עשויה להוביל להעברת הבורר מתפקידו ואף לביטולו של פסק הבוררות בדיעבד, במקרים שיצדיקו זאת". את קופמן ייצג עו"ד יוסף תמיר.