שופטות בית המשפט המחוזי בתל אביב, ד"ר
דפנה אבניאלי ועפרה צ'רניאק, נתנו החלטות ללא נימוק, ובשל כך בית המשפט העליון ביטל את החלטותיהן והחזיר אליהן את התיקים. שתי ההחלטות של העליון ניתנו אתמול (יום א', 15.5.16).
אבניאלי: "אין מקום בשלב זה" חברת רמי קיצוני תובעת 8.2 מיליון מחברת קלימן לחלפים לרכב, בטענה להפרת הסכם לפיו היא תהיה המפיצה הבלעדית שלה בישראל. קלימן ביקשה למחוק על הסף את התביעה, בשל טענות שהעלתה בנוגע לאגרה ששילמה התובעת, ואבניאלי החליטה: "הבקשה הוגשה שלוש פעמים שלא לצורך. לגופו של ענין, אין מקום בשלב זה למחיקת התביעה או למחיקת סעיפים ממנה, ולא ברור מדוע טרח בא-כוח הנתבעים לעתור בשלב זה לסעד ממין זה".
על כך ערערה קלימן לבית המשפט העליון. השופט
נעם סולברג קבע (15.5.16): "אין בכוונתי לדון כל עיקר בטענות הצדדים לגופן בכל הנוגע לתשלום האגרה. מבלי להביע כל עמדה בעניינן, הרי שלא ניתן לדחותן - לכאן או לכאן - בלא הנמקה. על חשיבותה של חובת ההנמקה דומה שאין צורך להכביר מילים; היא נחוצה הן על-מנת להבהיר לצדדים על מה מבוססת ההחלטה, הן כדי לאפשר לערכאת הערעור לבקר אותה.
"...מנוסח ההחלטה לא ברור מדוע יצא קצפו של בית המשפט המחוזי על הגשת הבקשה. כמו-כן, לא ברור מדוע ההחלטה מסויגת בביטוי 'בשלב זה'; אדרבה, יש היגיון רב בטענת חברת קלימן כי בבקשה מסוג זה, של מחיקה על הסף, יש להכריע בתחילת המשפט. מכל מקום, מן ההחלטה אין לדעת מתי כן יהיה מוצדק לדון בסעד זה, וחברת קלימן אינה יכולה אפוא לכלכל צעדיה בהקשר זה. אף בשבתי כערכאת ערעור אני נעדר יכולת לבקר את שיקול הדעת שהפעילה הערכאה הדיונית בהחלטתה".
סולברג ביטל את החלטתה של אבניאלי והורה לה לנמק אותה. את קלימן ייצגו עוה"ד גדעון וינבוים ומאיה כ"ץ-הילברג, ואת רמי קיצוני - עוה"ד בעז וילנסקי ולירון ליברמן.
צ'רניאק: "בנסיבות ראוי" צ'רניאק קיבלה את בקשתם של חלק מבעלי בניין ברחוב ביאליק בתל אביב ועיכבה את ביצוע החלטת בית משפט השלום בתל אביב, שהורה לפרק את השיתוף ביניהם בדרך של מכירת הנכס. בעלי שישית מן הבניין ערערו למחוזי על פסק הדין וביקשו לעכב את ביצועו, וצ'רניאק פסקה בקצרה: "יהיה עיכוב ביצוע עד להחלטה בבר"ע". גם לאחר שיתר הבעלים ביקשו ממנה לעיין שוב בהחלטתה, נמנעה צ'רניאק ממתן הנמקה וקבעה: "בנסיבות ראוי הוא לעכב את הביצוע עד להכרעה".
השופטת
דפנה ברק-ארז קיבלה חלקית את ערעורם של הבעלים האחרים, בנימוק "שהחלטתו של בית המשפט המחוזי אינה עומדת בדרישות הסף לגבי הנמקת החלטות שיפוטיות". לדבריה, "בית משפט זה עמד לא אחת על חשיבותה של חובת ההנמקה, שהפרתה עשויה להצדיק במקרים המתאימים מתן רשות ערעור", והיא מוסיפה בנוגע לתיק שבפניה:
"הנמקתו של בית המשפט המחוזי אינה מאפשרת להבין את האדנים
שעליהם היא נשענת. לא ניתן להסתפק בקביעה כי ראוי לעכב את ביצוע החלטתו של בית משפט השלום בשים לב ל'נסיבות'. שומה היה על בית המשפט המחוזי לפרט בהחלטתו מהן אותן 'נסיבות' המצדיקות את עיכוב הביצוע ולהידרש לטענותיהם של המבקשים בסוגיה זו. בלא פירוט זה אף נחסמת הדרך לביקורת ערעורית על ההחלטה לגופה".
ברק-ארז הורתה לצ'רניאק לתת החלטה חדשה ומנומקת. את המבקשים ייצגו עוה"ד הילה לביא,
דוד שוב וזבולון שליש, ואת המשיבים - עו"ד תמר קידר.
