ועדת המדע והטכנולוגיה אישרה (יום א', 22.5.16) את הצעת החוק האוסר שיבוט בני אדם, להצבעה בקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת. בתום 7 שנים מהארכת הוראת השעה האחרונה של החוק, אישרה הוועדה הארכה נוספת בת 4 שנים של הוראת השעה האוסרת שיבוט בני אדם בישראל, כאשר הנוסח שאושר כולל שינוי בסעיף המגדיר "שיבוט אדם", במטרה למנוע את עקיפת החוק באמצעות טכנולוגיות חדשות שלא פורטו במסגרת החוק הקיים. יו"ר הוועדה, ח"כ אורי מקלב, התייחס בפתח הדיון למחקר ולשיבוט ואמר: "הוועדה מדביקה את הקדמה של המחקר ומאפשרת זאת בצורה חוקית. אנחנו עושים את ההבדל בין המחקר לניסויים בבני אדם ושיבוט, כאשר הרצון הוא לסייע למחקר הרפואי ולקדמו ככל שניתן". עו"ד טליה אגמון, סגנית בכירה ליועמ"ש משרד הבריאות, אמרה כי "החוק שנחקק במקור ב-1999, היה בין הראשונים שאסר במפורש בשיבוט אדם. בגלל שמדובר בנושא מדעי שמתפתח כל הזמן הוא נחקק לתקופה זמנית ואנחנו עכשיו בפני הגדרה נוספת שלו. הזמניות תורמת מאוד לדיון המתמשך הזה, ואנו בודקים כל הזמן מה קורה בעולם ומה ההתפתחויות". פרופסור נסים בנבניסטי, ראש המרכז לתאי גזע באוניברסיטה העברית, אמר כי: "אם דולי והיונק המשובט הראשון קרו כמעט לפני 20 שנה ועד לפני שנתיים וחצי הטכנולוגיה הזו בכלל לא הייתה אפשרית באדם, היום מבינים שהטכנולוגיה אפשרית גם כלפי אדם. לכן יש יותר תוקף באיסור, ויש להיות יותר עם היד על הדופק לגבי טכנולוגיות חדשות, מנגד גם לשים לב לתיקון גנים בטיפול במחלות, שאנחנו כן רוצים לשלב אצלנו". לשאלת יו"ר הוועדה, השיב בנבניסטי כי השלב המתקדם ביותר של שיבוט אדם "הגיע לעובר בן 5 ימים, אך לא החדירו את זה לרחם כי זה אסור. הבעיות החמורות הן בעיות הבטיחות, הטכנולוגיות הללו אינן בטוחות לעובר. רוב הציבור חושב שניקח אדם ונשבט אותו, אך המדע חושב על תיקון מחלות ולקיחה של תאים עובריים לתיקון. אני לא רואה שיבוט של אדם בוגר, אלא יצירה של עובר חדש ללא מחלות". לגבי מקומה של ישראל בתחום המחקר, ציין בנבניסטי כי "במרבית הנושאים בתחום הזה אנחנו מהמחקרים המתקדמים ביותר בעולם, במחקר שקשור בשיבוט בגלל איסור אתי שאני גם תומך בו אנחנו לא מהמתקדמים ביותר". אתי פרץ, נציגת הציבור בוועדת הלסינקי העליונה לניסויים רפואיים בבני אדם, אמרה כי "יש מודעות יותר גדולה ואמונה או כמיהה גם מצד חולים רבים שהמחקרים והטכנולוגיות האלה יביאו מזור שהוא בחזקת אפילו נס. לא בכדי יש המלצה להרחבת ההגדרה ולזמן יותר רחב לפיתוח, יש כאן משהו שיש בו התערבות העניין המחקרי, הוא גם מגדיר את הביקוש". חדווה אייל, דוקטורנטית מהאוניברסיטה העברית, תהתה מדוע לא אוסרים לגמרי את השיבוט: "הנימוק של ההגבלה של החוק הוא שיש לאפשר דיון, הבקשות לדיון היו בעיקר בשביל שיקבעו חוק קבוע. קשה להבין מהדוח איזה שיקול מחקרי יצדיק שיבוט, היום אין כזה, ספק אם יהיה. דולי הרי הומתה בהמתת חסד". ח"כ מקלב השיב כי "לא יעשה מחטף בנוגע לחוק במידה שיגיע לכנסת נאפשר דיון ציבורי משמעותי". בהמשך אישרה הוועדה פה אחד הצעת פשרה של הארכת החוק ל-4 שנים והעבירה אותה לקריאה שנייה ושלישית במליאה.