X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  חדשות
חלק מהמשתתפים בכנס אפקה להנדסה טענו כי המצב גרוע לדעת אחרים מדובר בהגזמה שלמה פשקוס, רפרנט תחום ההיי-טק במשרד האוצר: "לא לכל תפקיד במו"פ צריך את השפיץ של בוגרי הטכניון"
▪  ▪  ▪
הולך ופוחת? [צילום אילוסטרציה: יוסי זליגר/פלאש 90]

"לא לכל תפקיד צריך את השפיץ של בוגרי הטכניון". כך אמר שלמה פשקוס, רכז ההשכלה הגבוהה במשרד האוצר, במהלך פאנל שהתקיים במסגרת כנס אפקה הראשון.
לדבריו, "יש בישראל פוטנציאל גדול שאינו ממומש. טוענים שחסרים 2,000 מהנדסים בשנה - הפער בין הדרישה לבין מה שהאוניברסיטאות מוציאות. אני מסכים עם זה שכמה שיותר מהנדסים יהיה יותר טוב. אנחנו עוד רחוקים מנקודת האופטימום. זו בעיה מסוג הבעיות שאין להם קליע כסף, אלא נדרשת שותפות של כל הגורמים כדי לשפר את המצב. כבר היום רואים שינוי בתוך מערכת החינוך, אך נדרשת גם התגייסות של מערכת ההשכלה הגבוהה".
פשקוס מסביר כי "בשנים האחרונות שמנו דגש על הגדלת מספר המהנדסים. החוסר הגדול הוא בעיקר בקצה העליון של הטאלנטים. ככל שהתעשיה בישראל תמשיך לחפש אך ורק את הטופ-טאלנט מהטכניון יש גבול ליכולת ולרמת ה-IQ. התעשיה צריכה להבין שלא כל אדם תחת חטיבות המו"פ חייב להיות המהנדס הכי תותח".
"פתרון נוסף הוא הבאת מהנדסים מחו"ל", אמר פשקוס. "לחסום עובדים ברמה גבוהה זה לא טוב. התעשיה צריכה בינאום, חייבים אנשים שיעבירו את הידע". במסגרת תפקידו במשרד האוצר הוא אמר כי "בשלוש השנים האחרונות, כאשר גודל הבעיה התחוור לא הכרתי תוכנית בעלת ערך פוטנציאלי בתחום שנתקלה בבעיית מימון".
פרופ' יוסי רוזנוקס, דקאן הפקולטה להנדסה באוניברסיטת תל אביב, אומר כי הוא פסימי. "אנחנו בפקולטה להנדסה בתל אביב לא רוצים לגדול ולא רוצים לקלוט יותר מהנדסים כי הרמה של התלמידים שמגיעה אלינו מהתיכון יורדת משנה לשנה. הבעיה העיקרית היא שהם לומדים בצורה אחרת, הם פחות מתמודדים עם בעיות, מלמדים אותם לעבור את הבגרות בציונים טובים. בשנה א' מגיעים אלינו ולטכניון הטופ של החתכים, ועדיין יש שיעור כשלונות גבוה של 50%-40% במתמטיקה ובפיזיקה. וגם מבין המתקבלים ישנה נשירה גדולה".
"הפתרון הוא לשנות את שיטת הלימוד בבתי הספר", אמר רוזנוקס. "הקמפיין של חמש יחידות הוא טוב אבל הייתי משנה את איכות המורים. אפשר להצהיר הצהרות על הכפלת מספר הבוגרים, אבל אין מספיק מורים ובפרט מורים טובים. התלמידים שלנו לא יודעים לקרוא אפילו את השאלות. החל מהשנה הבאה נאריך את משך הלימודים ונוסיף קורסי הכנה בקיץ במתמטיקה ופיזיקה".
זאבי ברגמן, יו"ר גליל סופטוור, חברה המעסיקה בעיקר מהנדסים מבני המיעוטים, חושב שהבעיה לא חמורה. "הצעקות על מחסור במהנדסים טיפה מוגזמות. מי שהיה פה בשנות ה-90 ראה מחסור מהו. היום יש מספיק - יש יותר מ-5,000 מהנדסים שיושבים בבית. הבעיה היא יותר באיכות - המעבר מחינוך למצוינות לחינוך בכמויות".
עופר רימון, ראש מינהל מדע וטכנולוגיה במשרד החינוך, כפר בהאשמות שהעלו המשתתפים האחרים בפאנל ואמר כי "אנשים שהיה להם נתק ממערכת החינוך, רואים מה קורה עם שני הילדים הפרטיים שלהם בבית ומכאן עושים השלכה על מערכת החינוך. יש היום דור צעיר, דור ה-Z עם יכולות מדהימות. ילדים שגדלו לתוך עולם האינטרנט, משחקים משחקים שיתופיים ברשת, נמצאים בסקייפ (Skype) יודעים שהם יכולים ללמוד באינטרנט. כשהם רוצים לדעת למשל שפת תכנות הם פותחים את יוטיוב (YouTube) או לוקחים קורס בקורסרה (Coursera)".
"היום אנחנו בעידן שמשרד החינוך צריך לפתח יכולת הלימוד העצמאי וזה בעיקר מה שמחפשים בהיי-טק", אמר רימון. "כשמחברים ילדים מגיל צעיר לבעיות טכנולוגיות קורה משהו מופלא. יש ילדים שנשארים לישון בבתי ספר עם שקי שינה כדי לפתור בעיה לתחרות רובוטיקה".
"במקביל, התחלנו בפרויקט גדול בשיתוף התאחדות התעשיינים, לשלב בין מקומות העבודה למגמות הטכנולוגיות. היום יש 230 כיתות בחינוך הטכנולוגי והכוונה שלנו היא להכפיל אותם. פעם הכיתות הללו יועדו לנוער בסיכון שלמד מגמות רכב, אבל המשולש הזה של תעשיה-תלמיד-ומורה מתאים גם בתחום הסייבר, עליו אנו עובדים לדוגמה עם צ'ק פוינט (Check Point).
"בשנתון הקודם חל גידול עצום במספר תלמידים שמסיימים עם חמש יחידות מתמטיקה, חמש יחידות פיזיקה, ו-10 יחידות טכנולוגיות. אנחנו עדיין נמצאים בתוך התהליך".

פורסם במקור: אנשים ומחשבים
תאריך:  23/05/2016   |   עודכן:  23/05/2016
שתף:

מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
האם הולך ופוחת דור המהנדסים
הודעות  [ 1 ] מוצגות  [ 1 ]  כתוב הודעה 
1
בניין בונים מלמטה,לא רק השפיץ
צפצפ  |  23/05/16 17:41
 
תגובות בפייסבוק
רשימות קודמות
מירב ארד
הפרקטיקה של דחיית תשלומים מקשה במיוחד על עסקים קטנים ובינוניים, החסרים את היכולת והחוסן הפיננסי להמתין פרקי זמן ממושכים
מירב ארד
הרווח הנקי הסתכם בכ-1 מיליון ש"ח לעמות 271 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד    הכנסות רשמו קיטון של 5%
יפעת גדות
בימי קיום ההילולה וחגיגות ל"ג בעומר, יתוגברו הצוותים הרפואיים במרכז הרפואי זיו ויתבצע שיתוף פעולה עם צוותי מד"א וגורמי הצלה נוספים הפועלים באזור ההילולה במירון בהעברת נפגעים שיזדקקו לטיפול בבית החולים
מירב ארד
אורום, זרוע ההשקעה הטכנולוגית של מוריס קאהן תממן בעלות של 5 מ"ש את המחקר של חברת יישום, החברה לפיתוח המחקר של האוניברסיטה העברית
מירב ארד
רשמה עלייה של 10.7% ברווח הנקי בסך 5.8 מיליון שקל    מתחילת השנה חולק דיבידנד בהיקף של 5 מ' שקל והוכרז דיבידנד נוסף של 1.7 מ"ש    קפת מזומנים בסך 84.1 מיליון שקל המאפשרת רכישת סניפים נוספים
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il