ועדת הכלכלה החלה (יום ג', 23.5.16) להכין לקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק הממשלתית להסדרת מוסר התשלומים לספקים - כך שימי האשראי של ספקים מול המגזר הציבורי לא יעלו על שוטף פלוס 30. היו"ר
איתן כבל פתח את הדיון ואמר כי הוא נחוש להעביר את הצעת החוק עוד בכנס הקיץ בחודשים הקרובים.
כבל אף ציין כי לפי מסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת עולה שרק 33% מהחשבוניות לספקים במשרדי הממשלה משולמות בזמן ו-67% אינן משולמות בזמן, כאשר 2% מהחשבוניות משולמות באיחור של יותר מ-120 יום. "יותר מדי עסקים קטנים נסגרים בגלל מחנק האשראי הזה וצריך למצוא את הדרך לתת מקסימום של הגנה לעסקים קטנים וחדשים", אמר. הוא הוסיף כי יפעל לאישור ההצעה בתוך כחודש וחצי.
בדיון אישרה הוועדה את מיזוגן של שתי הצעות חוק פרטיות דומות להצעת החוק הממשלתית, האחת של ח"כ
רועי פולקמן עליה חתומים חברי כנסת נוספים בהם היו"ר כבל, והשנייה של ח"כ
שלי יחימוביץ'. ח"כ יחימוביץ' ציינה נתון נוסף מדוח מרכז המחקר והמידע של הכנסת, לפיו מספר ימי האשראי בישראל עומד על 97, ואמרה כי "אנחנו בתחתית המדד של ה-
OECD והאיחורים מגיעים למספרים אימתניים. בעלי עסקים קטנים ובינוניים לפעמים מופקרים פי כמה מעובדים שכירים, אין להם חוקי מגן וגם המדינה לא משלמת להם בזמן וצריך לשים לזה סוף", אמרה. היא הוסיפה כי הפשרה עם הרשויות המקומיות היא הגיונית וקראה לקדם את ההצעה. ח"כ פולקמן הוסיף כי בעלי העסקים מעלים שוב ושוב את הצורך בחוק. לדבריו, הבעיה של דחיית תשלומים היא בעיקר בשלטון המקומי וצריך לדאוג שהצעת החוק תיתן על כך את המענה. ח"כ
יעקב פרי הוסיף כי "מדובר בהצעת חוק חשובה שבאה להסדיר את מוסר התשלומים הפגום והלקוי שגורם למשבר". ח"כ
אורי מקלב הוסיף כי כשמשלמים בזמן גם משלמים פחות, וקרא לחזור ל"דרך הישירה".
מנהל הרשות לעסקים קטנים ובינוניים, רן קיוויתי, ציין כי לפי ההצעה משרדי הממשלה ישלמו לספקים שוטף פלוס 30 ובעסקות בניה ותשתית שוטף פלוס 70. רשויות מקומיות ישלמו שוטף פלוס 45 ובעסקות בנייה ותשתית שוטף פלוס 90, או 10 ימים לאחר קבלת תקציב ממקור חיצוני. גופים ציבוריים ועסקים ישלמו לספקים תוך שוטף פלוס 45, אלא אם נקבע אחרת בחוזה, ומערכת הבריאות תקבל הסדרים אחרים לסוגים מסוימים של עסקות. היועצת המשפטית של הוועדה, עו"ד אתי בנדלר, אמרה כי מצד אחד ההצעה מחממת את הלב, לעגן בחוק את מוסר התשלומים. עם זאת היא הוסיפה כי מצד שני היא מוטרדת מכמות ההחרגות שקיימות בהצעה, או שההצעה מבקשת להסמיך את השרים להחריג ולדעתה יש להכניס בהצעה לא מעט תיקונים.
נשיא לה"ב, עו"ד
רועי כהן, בירך על קידום ההצעה, שלדבריו "נועדה להתמודד עם הנוהג המקומם שהמדינה מבקשת כל חודש הלוואה מבעלי עסקים וספקים". עם זאת הוא הוסיף כי ההצעה כוללת החרגות שיאפשרו לא לשלם בזמן בחסות החוק. הוא קרא לבטל את ההחרגות ולא לעקר את החוק מתוכן והוסיף כי "ממשלת ישראל חוקקה לפני 21 שנה חוק להסדרת תשלום לרשויות המקומיות בתוך 60 יום ומאז ועד היום היישום של החוק נדחה דרך חוק ההסדרים. אסור לתת לזה יד, חייבים לוודא שהחוק לא ידחה שוב בחוק ההסדרים הקרוב".
נציג איגוד לשכות המסחר, מוטי שפירא, אמר כי כמו ש-3.4 מיליון שכירים הרגילו את כולם שמשלמים להם משכורת עד ה-10 בחודש, צריך שזה יקרה גם לבעלי העסקים. אסור לתת לחוק להתמסמס ולא לאפשר החרגות. אין סיבה שאוניברסיטה לא תשלם בזמן לספקים שלה, כמו שהיא משלמת בזמן למרצים שלה", אמר. מנכ"ל התאחדות בוני הארץ, אליאב בן שמעון, אמר כי לא ברור מה עומד מאחורי ההצעה לשלם לקבלני תשתית שוטף פלוס 70, כשהיום חוזים ממשלתיים מדברים על שוטף פלוס 38. לדבריו, זה ייתן לגיטימציה להחמיר את המצב.
היו"ר סיכם את הדיון ואמר כי הצעת החוק הזו מביאה התקדמות גדולה מאוד לעומת המצב הקיים. עם זאת הוא הבהיר כי הוועדה לא תוציא תחת ידיה הצעת חוק שכל הגורמים לא ידעו לקיים אותה. "אסור שנמצא את עצמנו עם חוק שמרוב החרגות ומרוב כללים ותקנות לא יצא לפועל, ורק יגרום לנו לבזבז את הזמן", אמר. הוא קרא לכל הגורמים להעביר לוועדה את הערותיהם להצעה והבהיר כי בכוונתו לקדמה בעדיפות עליונה ולסיים את הכנת ההצעה בתוך חודש עד חודש וחצי.
